לעיתים קרובות אני עובד עם גויים או חילוניים. האם כאשר אני מתנהג איתם או מולם עם מידות טובות בצורה שגורמת להם לחשוב דברים טובים על מקיימי מצוות אני מקיים בזה מצווה דאורייתא של קידוש השם? האם זה דורש כוונה לקיום המצווה בעת ההתנהגות הנאותה?
תשובה:
שלום רב
אין ספק שאדם שבהנהגתו גורם ששם שמים יתאהב על ידו מקיים בכך מצות קידוש השם, וכמו שכתב הרמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ה הל' יא:
יש דברים אחרים שהן בכלל חילול השם, והוא שיעשה אותם אדם גדול בתורה ומפורסם בחסידות דברים שהבריות מרננים אחריו בשבילם, ואף על פי שאינן עבירות הרי זה חילל את השם כגון שלקח ואינו נותן דמי המקח לאלתר, והוא שיש לו ונמצאו המוכרים תובעין והוא מקיפן, או שירבה בשחוק או באכילה ושתיה אצל עמי הארץ וביניהן, או שדבורו עם הבריות אינו בנחת ואינו מקבלן בסבר פנים יפות אלא בעל קטטה וכעס, וכיוצא בדברים האלו הכל לפי גדלו של חכם צריך שידקדק על עצמו ויעשה לפנים משורת הדין, וכן אם דקדק החכם על עצמו והיה דבורו בנחת עם הבריות ודעתו מעורבת עמהם ומקבלם בסבר פנים יפות ונעלב מהם ואינו עולבם, מכבד להן ואפילו למקילין לו, ונושא ונותן באמונה, ולא ירבה באריחות עמי הארץ וישיבתן, ולא יראה תמיד אלא עוסק בתורה עטוף בציצית מוכתר בתפילין ועושה בכל מעשיו לפנים משורת הדין, והוא שלא יתרחק הרבה ולא ישתומם, עד שימצאו הכל מקלסין אותו ואוהבים אותו ומתאוים למעשיו הרי זה קידש את ה' ועליו הכתוב אומר ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר.
הרמב"ם אינו מזכיר שיש צורך לכוין לשם מצות קידוש ה', אבל ודאי כל יהודי צריך להרגיש ולדעת שהוא בתפקיד כאן בעולם הזה, וכפי שכל חייל דואג לנצחון מדינתו, כך היהודי בכל הליכותיו נלחם לריבוי כבוד שמים!
שנזכה להיות מהעושים למען שמו באהבה!
היה לנו וויכוח בכולל האם חילונים שלא יודעים שמה שאני עושה זה אסור , האם יש בזה חילול השם? לדעתי לא.
כגון אני משקה בשבת את הדשא מול עשרה חילונים שבאמת לא יודעים שזה אסור בשבת, כמובן אפשר למצוא עוד הרבה דוגמאות אני מדבר תאורטית, לדעתי לא עוברים בזה, מה אתם אומרים:?
לכאורה אתה צודק.
השאר תגובה