בס״ד, שלום לרב, ברצוני לקבל דעתכם לאותם אנשים שיש להם מידת זלזול לגבי מנהג אבותם, במקומות רבים בני ספרד הולכים לתפילות בבתי כנסת של בני אשכנז וזה לא משום שח״ו התפילה לא טובה במקומם אצל בני ספרד , אלא שקל להשיג מניין ונוח ושהתרגלו ( ולא מדובר בבחורים הלומדים בישיבות ספרדיות , אלא בעלי בתים ), והרי הגמרא דברה בפסחים נ: על אותם בני ביישן … שבקשו מרבי יוחנן לבטל מנהג אבותם ואמר להו, כבר קיבלו אבותיכם עליהם שנאמר שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך, וכן בשו״ע יו״ד ריד, ב , והשאלה לגבי תפילה שיש הבדל מהותי בין בני אשכנז לבני ספרד , האם ישנו היתר לעזוב מנהג תפילות אבות אבותם הספרדים, ולפנות למנהגי אשכנז בשל נוחות? או שנוהגים לא כשורה וכמו שציינו בבעלי בתים עסקינן וסיבת אי הגעתם אינה נובעת מ״אי חיבור לתפילת בני ספרד, אלא זלזול של נוחות ? ורק רצוני לעורר ולשאול בדעתכם בנושא. תודה
תשובה:
שלום רב
אין כאן בעצם כל בעיה, כיון שגם כאשר הם מתפללים בבית כנסת אשכנזי הם מתפללים בנוסח עדות המזרח, ורק הקדיש והקדושה נאמרים כפי מנהג המקום. כמובן שאין היתר לשנות את נוסח התפילה, כפי שכתבנו פעמים רבות באתר, תוכל לראות כאן וכאן.
בס״ד, תודה על תגובתכם אך קשה לומר שזה המנהג הוא על הנוסח שהרי בני אשכנז לא עושים ברכת כהנים , ועוד דרך התפילה הספרדית שונה בעיקרה מסגנון המבטא ואופן וחזנות האשכנזית לא רק בקריאת התורה אלא בטקסטים … וההבדל מהותי מאוד מאוד, וכל מה שנאמר מנהג אבותם הוא על ההנהגה והסגנון , וכפי שידוע שעל בן ספרד הלומד בישיבות ספרדיות שזה מקומו הלימודי היום יומי ראוי מאוד למצוא בפרשת עמלק (דאוריתא)מניין ספרדי , ובעצם רוב ההבדלים בין בני אשכנז לספרד הם פחות הנוסח ויותר באופן ההגשה, ופה נאמר מנהג על ההנהגה וסגנון התפילה , ואולי אפשר להוסיף ולומר שהראש עבר ב1303 לטולדו והתמנה ב1310 להיות בספרד במגביל עם הריטבא , נראה לכל שאף על פי שהראש בנוסח אשכנז מובהק, כאשר הגיע לספרד הוא שינה את הנוסח והמנהגים לפי הציבור הספרדי ועליו היה לעזוב מנהגי בית מפני שהתמנה לרבנות בקהילה ספרדית ואף פה רואים שלא נטשו הציבור מנהגי אבותם אם זה בתפילות ודרך השירה והיזמות וכו… ואפילו הראש ותורתו התכופף למנהג הציבור מתוקף לא תיטוש תורת אמך … ?
מה שהבאת לגבי הרא"ש לא ידוע לי, אבל שתי נקודות חשובות: 1. שירה ופיוטים שאינם חיוב הלכתי אין בהם בעיה של שינוי מנהג, תמיד טוב לאחוז במנהגי האבות, אבל מבחינה הלכתית אין בזה בעיה, ואין טעם לאסור את המותר על מי שקשה לו. בענין ברכת כהנים אני מבין שאתה גר בחו"ל, כי בארץ גם האשכנזים אומרים כל יום ברכת כהנים. 2. בזמן הרא"ש שהיה מנהג קבוע בעיר היה ענין של "לא תתגודדו", אולם בזמנינו שבכל מקום יש קהילות כאלו ואחרות כבר הורו הגר"ע יוסף וכל שאר פוסקי זמנינו שאין חשש של לאתתגודדו וכל הענין הוא רק מה שנוגע לעצם האיסור של "אל תיטוש" הנוגע לאופן התפילה הפרטי של האדם.
אגב, נדמה שלא פתחת את הקישורים שנתתי לך וחבל, כי שם הבאתי מקורות שאף מותר לשנות את נוסח התפילה, ואת דעות החולקים.
השאר תגובה