לתרומות לחץ כאן

הדלקת חשמל ביום טוב / חישוב זמן השקיעה

שלום רב,
החשמל בבית הכנסת, קפץ בזמן בין השמשות בערב יום טוב וכתוצאה מכך, שרר חושך מוחלט. האם אחד המתפללים יכול היה להרים את מתג החשמל ובמידה והרים , האם עבר על איסור?

(ולענ"ד: מבואר שהדלקת חשמל ביום טוב הנו איסור דרבנן שהוא כמוליד אש-כמבואר בילקו"י מועדים. והרי יש פוסקים שהתירו במפורש הדלקת חשמל ביו"ט וביניהם: ערוך השולחן,הרב עוזיאל, הרב משאש, והרב פסח פראנק. ויתירה מזו, מבואר בשו"ע בסימן שמב סעיף א שאיסור דרבנן לצורך מצווה מותר בבין השמשות-והרי כאן יש מצווה דרבים.ואף בלווית חן למרן הגר"ע זצל (אות לה) שהתיר שבות דשבות במקום מצווה ע"י ישראל. ועוד ספק שניתן לצרף שמא הלכה כר"ת כמבואר בסימן רסא,ב .
לכן לענ"ד: לא היה כאן שום איסור. וברור שבמקום שיש גוי מפורש ניתן לומר שקי"ל שבות דשבות).

תשובה:

שלום רב

אין ספק שמדובר באיסור גמור! אינני מכיר את כל תשובות המתירים, אבל רבים יש שהתירו מעבר לאלו שמנית וכולם טעם אחד להם, שהדלקת החשמל אינה נחשבת כהולדת אש אלא כהעברה של אש, כיון שהאש כבר מצויה בחוטים קודם לכן, וכבר השיגו עליהם כל אחרוני זמנינו שכנראה לא היו בקיאים די הצורך בחכמת החשמל, שהרי אין כל אש בחוטים, אלא יש אפשרות ליצירתה על ידי סגירת המעגל החשמלי בהפגש החיובי והשלילי, ומחמת ריבוי הדברים לא ראיתי צורך לציין לכל הפוסקים שעמדו על כך, הובאו דבריהם בהרחבה בשו"ת יביע אומר ח"ב או"ח סי' כו, עיי"ש.

כמו כן, מה שאתה נוקט בפשיטות שהחשמל ביום טוב אינו אלא דרבנן, אינו ברור כלל וכלל, [אגב נדון זה נכון גם לגבי שבת, ובזה ראשית אם יש איזה ניצוץ או נורת ליבון לדעת הכל האיסור הוא דאורייתא משום מבעיר, אך גם בתאורת לדים וכדומה ידועה שיטתו של מרן החזון איש שיש בכך משום איסור בונה, ולדעתו אין חילוק בין שבת ליום טוב.והארכנו בזה היום כאן, ויש לחשוש לדבריו.

לגבי איסור דרבנן בין השמשות אין להקל בשום אופן מעבר ל13 דק' לאחר השקיעה הראשונה, שהיא השיטה העיקרית בפוסקים, ונתקבלה כהכרעה ברורה בארץ ישראל, בעיקר בין קהילות הספרדים, אך גם בין קהילות אשכנז, ראה בהרחבה מה שכתבנו בזה כאן.

מעבר לכך, כיון שזמן בין השמשות יסודו הוא מחמת הספק שמא הוא מן היום שמא מן הלילה, סברו רבים מאחרוני זמנינו שלא ניתן לצרף לספק נוסף את זמן רבינו תם, כיון שהוא "ספק ספיקא משם אחד", שהרי הספק הוא תמיד האם הוא יום או לילה. אמת, הגר"ע יוסף זצ"ל צירף זאת במקרים מסוימים, אבל כאמור הדבר נתון במחלוקת.

מה שכתבת שכאן הוא שבות דשבות על ידי ישראל לא הבנתי, שהרי כאן יש שבת אחת בלבד.

על ידי גוי אכן מותר היה.

בהערת אגב י"ל, שבשבת החמורה כדאי מאוד לחשוש לדעת הסוברים שהשקיעה מקדימה בכמה דקות מהאופק המישורי כיון שהיא מוסתרת על ידי ההרים. ראה כאן שהרחבתי בשיטות השונות בענין זה.

כמו כן, במשנה ברורה כתב לכתחילה לחשוש לשיטת הב"ח שזמן בין השמשות הוא רביע מיל לפני השקיעה ולא לאחריה כדעת רוב האחרונים, ראה דבריו בסי' רסא.

הצטרף לדיון

8 תגובות

  1. שלום רב. נא לקרוא שנית את השאלה! מדובר על ערב יום טוב שיום טוב נכנס!. ולא שבת(החמורה) שנכנסת!! ואין ספק שביום טוב הבערה של אש היא מדרבנן! כמבואר במסכת ביצה (דף לג ) וחכמים הם שאסרו . וכידוע: מח' רש"י והרמב"ם (אם נולד או אם משום מכשירי אוכל נפש). בערב שבת, כלל אין שאלה. פשיטא לאסור.

    ומעתה, שזה איסור דרבנן והוא בין השמשות, חזרנו לדברי מרן השו"ע סימן שמב שמתיר איסור דרבנן ביהודי ביה"ש לצורך מצווה. ודו"ק. ולכן ברור הדבר שלא היה כאן איסור.

  2. סברת החזון איש נדחתה ע"י הרב אויערבאך (מנח"ש א, ט-יב), והרב וולדינברג (ציץ אליעזר ח"א כ, י). וכן הגאון הראשון לציון הרב יצחק יוסף בספרו ילקוט יוסף. עיין קיצור ילקו"י עניני חשמל בשבת אות א. וגן ראה פניני הלכה פרק יז.

    ברכה והצלחה..

  3. כמדומה שלא הצצת בקישורים שנתתי. ומכל מקום המנהג לחשוש לדברי החזון איש, כך הורו הגרש"ז עצמו הגרי"ש אלישיב ועוד רבים.
    מלבד זאת שיניתי בגוף התשובה מעט.

  4. כוונתי היתה לצרף כאן כמה חששות יחד, ביניהם דברי החזון אשי שכל בית ישראל נשען על פסקיו ולא שמעתי למי שכך בנקל מבטל את דבריו אלו, כולל אלו שהתפלמסו איתו על כך. בכל מקרה עשיתי שינוי קטן בתשובה כדי לחדד מעט. איסורי שבת ויום טוב חמורים כל כך שבעיני ברור שאדם שעושה זאת כך עשה ממש לא בסדר.

  5. לא ברור לי מהיכן נלקחה העובדה שכל בית ישראל נשען על פסקי החזו"א? הרי מרן הגר"ע זצל דחה את דברי החזו"א פעמים רבות על אף שהיה "מופת הדור" (כינוי נפוץ לחזו"א בספרי מרן הגר"ע זצל) וכן הגר"י יוסף בספרו ילקו"י. לגופו של עניין:
    מה שכתבתם לגבי ניצוצות שלדברי הכל איסור דאורייתא הוא , אין זה נכון כלל ועיקר(!). לא ברור לי כיצד ניתן לכתוב דבר כזה כאילו הלכה למשה מסיני הוא?! ורבים הם החולקים. ועל צבאם:
    שו"ת רב פעלים ח"ב סימן נג. ובמנחת שלמה סימן י אות ז, עמוד פו. מרן הגר"ע זצל חזו"ע חלק ג בעמוד עח-פב שדן בכך והתיר לומר לגוי להדליק מאוורר כאשר יש שרב כבד. שהרי זה פס"ר בדרבנן דלא איכפת ליה. ושרי. ואכמ"ל. ברוכים תהיו.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל