הדלקת חשמל ביום טוב / חישוב זמן השקיעה

שלום רב,
החשמל בבית הכנסת, קפץ בזמן בין השמשות בערב יום טוב וכתוצאה מכך, שרר חושך מוחלט. האם אחד המתפללים יכול היה להרים את מתג החשמל ובמידה והרים , האם עבר על איסור?

(ולענ"ד: מבואר שהדלקת חשמל ביום טוב הנו איסור דרבנן שהוא כמוליד אש-כמבואר בילקו"י מועדים. והרי יש פוסקים שהתירו במפורש הדלקת חשמל ביו"ט וביניהם: ערוך השולחן,הרב עוזיאל, הרב משאש, והרב פסח פראנק. ויתירה מזו, מבואר בשו"ע בסימן שמב סעיף א שאיסור דרבנן לצורך מצווה מותר בבין השמשות-והרי כאן יש מצווה דרבים.ואף בלווית חן למרן הגר"ע זצל (אות לה) שהתיר שבות דשבות במקום מצווה ע"י ישראל. ועוד ספק שניתן לצרף שמא הלכה כר"ת כמבואר בסימן רסא,ב .
לכן לענ"ד: לא היה כאן שום איסור. וברור שבמקום שיש גוי מפורש ניתן לומר שקי"ל שבות דשבות).

תשובה:

שלום רב

אין ספק שמדובר באיסור גמור! אינני מכיר את כל תשובות המתירים, אבל רבים יש שהתירו מעבר לאלו שמנית וכולם טעם אחד להם, שהדלקת החשמל אינה נחשבת כהולדת אש אלא כהעברה של אש, כיון שהאש כבר מצויה בחוטים קודם לכן, וכבר השיגו עליהם כל אחרוני זמנינו שכנראה לא היו בקיאים די הצורך בחכמת החשמל, שהרי אין כל אש בחוטים, אלא יש אפשרות ליצירתה על ידי סגירת המעגל החשמלי בהפגש החיובי והשלילי, ומחמת ריבוי הדברים לא ראיתי צורך לציין לכל הפוסקים שעמדו על כך, הובאו דבריהם בהרחבה בשו"ת יביע אומר ח"ב או"ח סי' כו, עיי"ש.

כמו כן, מה שאתה נוקט בפשיטות שהחשמל ביום טוב אינו אלא דרבנן, אינו ברור כלל וכלל, [אגב נדון זה נכון גם לגבי שבת, ובזה ראשית אם יש איזה ניצוץ או נורת ליבון לדעת הכל האיסור הוא דאורייתא משום מבעיר, אך גם בתאורת לדים וכדומה ידועה שיטתו של מרן החזון איש שיש בכך משום איסור בונה, ולדעתו אין חילוק בין שבת ליום טוב.והארכנו בזה היום כאן, ויש לחשוש לדבריו.

לגבי איסור דרבנן בין השמשות אין להקל בשום אופן מעבר ל13 דק' לאחר השקיעה הראשונה, שהיא השיטה העיקרית בפוסקים, ונתקבלה כהכרעה ברורה בארץ ישראל, בעיקר בין קהילות הספרדים, אך גם בין קהילות אשכנז, ראה בהרחבה מה שכתבנו בזה כאן.

מעבר לכך, כיון שזמן בין השמשות יסודו הוא מחמת הספק שמא הוא מן היום שמא מן הלילה, סברו רבים מאחרוני זמנינו שלא ניתן לצרף לספק נוסף את זמן רבינו תם, כיון שהוא "ספק ספיקא משם אחד", שהרי הספק הוא תמיד האם הוא יום או לילה. אמת, הגר"ע יוסף זצ"ל צירף זאת במקרים מסוימים, אבל כאמור הדבר נתון במחלוקת.

מה שכתבת שכאן הוא שבות דשבות על ידי ישראל לא הבנתי, שהרי כאן יש שבת אחת בלבד.

על ידי גוי אכן מותר היה.

בהערת אגב י"ל, שבשבת החמורה כדאי מאוד לחשוש לדעת הסוברים שהשקיעה מקדימה בכמה דקות מהאופק המישורי כיון שהיא מוסתרת על ידי ההרים. ראה כאן שהרחבתי בשיטות השונות בענין זה.

כמו כן, במשנה ברורה כתב לכתחילה לחשוש לשיטת הב"ח שזמן בין השמשות הוא רביע מיל לפני השקיעה ולא לאחריה כדעת רוב האחרונים, ראה דבריו בסי' רסא.