בלוחות של מכסיקו סיטי לא מתחשבים כלל עם ההרים המסתירים את השמש, מה דעתכם האם צריכים לחשוש לענין כניסת השבת על השקיעה הנראית. וכן לענין הנץ החמה האם צריכים להמתין על הנץ הנראה. ולא ידוע לנו אם עשו כך את הלוחות משום שלא ידעו לשער כפי השקיעה והנץ הנראה.
תשובה:
שלום רב!
מעיקר הדין זמני היום והלילה נקבעים לפי האופק המישורי ואין צורך להתחשב כלל בהרים המסתירים את השמש מעין הרואה. דין זה אמור הן לענין זמן נץ החמה הן לענין זמני כניסת השבת ויציאתה. ומכל מקום, המחמיר להקדים ולקבל עליו את השבת בעוד השמש נראית תבוא עליו הברכה [לענין זמן צאת השבת אין בכך נפקא מינה, הואיל וזמנה נקבע לפי הכוכבים הנראים בכל מקום בשווה].
מקורות:
על כך שקביעת זמני היום והלילה הוא לפי האופק המישורי, ראה: ספר בין השמשות להרי"מ טוקוצ'ינסקי פרק ה – ז, אולם, ראה שם שמחדש על פי הוראתו של רבי יצחק איזיק חבר זצ"ל, שהרים המצויים באופק הרחוק ומקיפים חלק נרחב מאותה מדינה נחשבים כחלק מהאופק ומתחשבים בהם לענין קביעת הזמנים [ומשום כך קבע בלוחותיו את האופק בירושלים לפי השקיעה הנראית מעבר להרי מואב], וכן כתב בספר הנברשת (עמ' נח – נט) על פי המהרי"ל דיסקין.
אולם, יש שחלקו על הוראה זו, ולדעתם קביעת הזמנים נמסרה לכל אדם באשר הוא, ולכן מקום המוקף הרים יקבע את זמני היום והלילה לפי השקיעה הנראית במקומו, הן לקולא הן לחומרא. כך הורה בשו"ת בני ציון (לרבי דוד שפירא, ח"א סימנים יא – יג). כמו כן צידד גם רבי איסר זלמן מלצר בספרו אבן האזל (הל' קריאת שמע), אלא שלמעשה הורה לנהוג כהרי"מ טוקוצ'ינסקי.
בשו"ת אגרות משה מחדש לקולא, שגם במקומות הנמוכים ראוי שיקבעו זמני היום והלילה לפי האופק הנראה מראשי ההרים! וכך הורה בס' אור היום (וילנא תרס"א), אלא שלכתחילה הורה באגרות משה שם להחמיר כדעת הבני ציון לקבוע את זמני היום והלילה בכל מקום לפי השקיעה הנראית לבני המקום.
מחלוקת זו מתבססת על סוגית הגמרא בשבת קיח ע"ב, ולא נוכל במסגרת זו לדון בדברי הגמרא וביאורה לשיטות השונות שנמנו לעיל.
להלכה, נהגו בירושלים מזה שנים רבות כהוראתו של הרי"מ טוקוצ'ינסקי שעל פי העדויות השונות נתיסדה בהוראתו של המהרי"ל דיסקין, ולכן, אף על פי שראוי לכל ירא שמים להוסיף מעט במקומות אלו מהחול על הקודש ולקבל את השבת מוקדם ככל האפשר שלא יבוא לידי ספק, אין למחות ביד המקילים בדבר.
אכן, בלאו הכי יש לקבל את השבת מוקדם, כדי לחשוש לדעת היראים שזמן בין השמשות הוא כרבע שעה לפני שקיעת גלגל השמש, ובצירוף ה"תוספת שבת" הוא כעשרים דק' לפני השקיעה, וכבר עורר על כך המשנה ברורה בכמה מקומות בהל' שבת.
