שליחות בפרוזבול

שלום לכבוד הרבנים,

רציתי לשאול בעניין שליחות בפרוזבול.
1. האם אפשר לשלוח שליח במקום המלוה ?
2. האם אפשר לשלוח מכתב לביה"ד הגדול בירושלים עם פרוזבול חתום בפני שני עדים או שלשה דיינים ?
3. האם אפשר למנות שליח ע"י טופס מקוון שיאמר מוסרני לביה"ד וכו' והם יחתמו ?
4. האם צריך טופס הפרוזבול להיות במקרה כזה תחת ידי המלוה ?

בתודה מראש,

תשובה:

שלום רב

1. לכתחילה יש לעשות את הפרוזבול בעצמו ולא על ידי שליח, אולם בשעת הצורך ניתן להקל בזה.

2. מעיקר הדין סומכים על הפוסקים שכל בית דין כשר לפרוזבול ואין צורך לשלוח לבית הדין הגדול בעיר, אולם לכתחלילה ודאי יש לחוש לדעות שמצריכים זאת כפי שהזכרת.

3. לקראת סוף השנה ניתן יהיה לעשות כך כאן באתר.

4. מספיק שהשטר קיים וברור מהיכן יצא, לא צריך פיזית שיהיה תחת ידו.

מקורות:

1. בספר ערך לחם (למהריק"ש חו"מ סי' סז סי"ט) כתב על לשון הש"ע – מוסרני לכם הדיינים וכו': "מהכא משמע דפרוזבול ליתיה ע"י שליח, שיאמר לדיינים פלוני מוסר לכם חובותיו, שאין כאן מסירה גמורה אלא מסירת מילי, כמ"ש הר"ן בתשובה (סי' ע"ז, הובא לעיל עמ' 10), ומילי לא ממסרן לשליח".

וכ"כ הגאון ר' בצלאל הכהן מוילנא בספר ראשית בכורים (דנ"ו ע"ג, הו"ד בשו"ת יביע אומר ח"ב חו"מ סי' ה'), דעדיף טפי כשיכתוב המלוה את הפרוזבול וימסרנו לב"ד, יותר ממה שנהגו לשלוח הדברים הללו ע"י שליח המלוה, ואין המלוה עצמו בא לב"ד, (כי באמת קשה הדבר שכל מלוה יצטרך לבא בעצמו לב"ד, כי אין לך אדם שאין לו שום חוב אצל שום אדם בשטר או בע"פ.) ואינו מוסר דבר ביד השליח כלל רק מילי בעלמא. ולכאורה איכא בהא עיקולי ופשורי אליבא דהלכתא בדין מילי אי ממסרן לשליח. כדאיתא בגטין (כ"ט ע"ב). ואכמ"ל". אמנם בשו"ת יביע אומר (שם) האריך להקל בזה, בצירוף כמה שיטות דלא שייך בכה"ג מילי.

2. בגמ' (גיטין ל"ו ע"ב) שנינו: "אמר שמואל, לא כתבינן פרוסבול (פירש"י, דלא אלים לאפקועי ממונא), אלא אי בבי דינא דסורא (פירש"י, רב), אי בבי דינא דנהרדעא (פירש"י, שמואל)… כגון בי דינא דידיה, וכרב אמי ורב אסי, דאלימי לאפקועי ממונא, אבל לכולי עלמא לא".

וכתבו התוס': "ר"ת כתב פרוסבול, כי היה אומר דלא בעינן אלא ב"ד חשוב שבדור, ואשכחן נמי (הובא לעיל עמ' 13) שהיו מקילין רבנן דבי רב אשי דמסרי מילייהו אהדדי". ובעל התרומות (שער מ"ה סי' ט"ז) הקיל יותר וכתב: "איכא מאן דאמר, דהאידנא לית לן בית דין הגדול, ולית לן למכתב פרוזבול, ואי עבד לא מהני. ומסתברא דכל שלשה בקיאין בדין ובענין פרוזבול ויודעים מצות שמטה והמחום רבים עליהם באותה העיר שהם דרים בה, הרי הם באותה העיר ובאותו זמן כבי דינא דרב אסי, וראויים להפקיע ממון בני עירם כתקנתם הנראה להם, כמו הם בדורם", וכ"פ בש"ע (סעי' י"ח).

אבל הרמב"ן וכ"פ הרמ"א (שם): "וי"א דכותבין פרוזבול בכל בית דין, ונראה לי דיש להקל בזמן הזה".

המבי"ט (ח"ב סי' פ"א) נוקט, שאפילו לדעת הרמב"ן שכל בי"ד כשר – "היינו כשאין גדולים מהם בעירם. אבל יש גדולים מהם בעירם, שהם ב"ד קבוע ומומחה באותה העיר, כל שכן אם הם מופלגים בדורם, אין ב"ד אחר שבעיר יכולים לכתוב פרוזבול, וקרוב אני לומר, שאם כתבו שאין החוב מופקע ושביעית משמטתו… ובכל גלילות אלו נוהגים כהרמב"ם ז"ל, ולדידיה פשיטא דלא מהני כלל פרוזבול שלא נכתב בב"ד גדול, כדאמרן, וכמה פוסקים סוברים כהרמב"ם ז"ל, סמ"ג והתוספות ור"ת והר"ן ז"ל והרב ברצלוני ובעל התרומות… ובשנת השמטה שעברה שנת הש"ך ליצירה בטלנו כמה פרוזבולין שלא נעשו בב"ד החשוב שבעיר, וכתבו אחרים תחתיהם בב"ד החשוב".

עוד כתב המבי"ט שם: "בכל מקום שאין בו ב"ד, לפחות שנים שיודעים ובקיאים בדינים ובדיני פרוזבול ושביעית, אין כותבין פרוזבול, ויש להם תקנה לשלוח למקום ב"ד חשוב על ידי עדים".

בשו"ת חת"ס (חו"מ סי' קי"ג) מחדש: "הנה אעפ"י דבעינן עכ"פ הגדול בדור ההוא לדעת רוב הפוסקים, מ"מ נ"ל דהיינו טעמיה, משום דלא אלימי לאפקועי ממונא, אלא ב"ד דרב אמי ורב אסי. וזה היה בזמניהם, שהיו נזהרים בשמיטת כספים, והדיין הפקיע ממונו של לוה שלא מרצונו, ולזה צריכים בי"ד חשוב. אבל השתא שאין העולם נזהרים ויודעים מזה כלל, ולא עלה על דעת הלוה כלל שיהיה השביעית משמטתו. ואפילו אי נאמר לו הדין, מ"מ הו"ל ממש אומדנא דמוכח, כאלו התנה ע"מ שלא תשמטני בשביעית. והצנועים העושים פרוזבול, לא לאפקועי ממונא אתו, אלא לאפקועי איסורא… וא"כ אין כאן אלא אפקועי איסורין, ואין אנו מפקיעים ממון שלא מרצון המתחייב".

החזון איש זצ"ל הקפיד לעשות פרוזבול בבי"ד קבוע שבעיר, כדעת הש"ע (כ"נ בארחות רבינו סוף ח"ב, ששלח מב"ב לבד"צ בירושלים, או מסר להגר"ש ואזנר שליט"א), וכן נהג הגרי"ז מבריסק זצ"ל (כמובא בשו"ת מנחת יצחק ח"ו סי' ק"ס). אבל הגרי"י קנייבסקי זצ"ל (ע"פ ארחות רבינו שם) עשה אצל שלשה תלמידי חכמים, וכן נהג הגרש"ז אוירבך זצ"ל (ע"פ השטר שבדיני שביעית דגל ירושלים עמ' רי"ג, ועדות בנו הגר"ש אוירבך יבלחט"א בהמודיע ערש"ק כי תצא שנת תשס"א).