שלום וברכה
1. פעם בשבוע, השכן מלמעלה ממלא בריכה לילדים שלו.
האם אני מחוייב לסתום את הניקוז כדי שהמים לא ישקו את החצר שלי כשהוא מרוקן את הבריכה.
לכאורה אין אני מחוייב בזה אף שאני מאד נהנה מזה.
וכמו בשעת ירידת הגשמים.
2. והאם יש לחשוש לשיטת הסוברים ששמיטת קרקעות זה חיוב על החפצא – על השדה – ולא רק על הגברא, והיינו שבעל השדה מחוייב לדאוג ששדהו תשבות וא"כ בנד"ד, יש צד להחמיר, לכאורה. וכמובן שיש לחלק בין ציור זה לירידת גשמים דלא שמענו שבעל שדה יהיה מחוייב לכסות שדהו בשעת הגשמים.
רב שלומים
ותודה רבה
תשובה:
שלום רב
יש מגדולי הפוסקים שהתירו באופן זה, כיון שאין כוונה להשקייה אלא לניקוז המים, והשכן גם לא מעוניין בהשקייה כיון שאין לו בה תועלת, ואף שיש שנטו להחמיר בניקוז מים לגינה בדרך כלל, כאן שמדובר בשכן ודאי אין טעם למחות בו, וכן מחמת שאין לו בכך הנאה כאמור הדין קל הרבה יותר.
מקורות:
דעת החזון איש (סי' יח ס"ק ו, סי' יט ס"ק יד) ידועה, שלענין שביעית כל זמן שאינו מכוין למלאכה הדבר מותר. אולם, בחוט שני עמ' כד הובא בשם הגר"נ קרליץ וראה גם בדרך אמונה פ"א ציון הלכה ס"ק יח, וכן הוראת הגרי"ש אלישיב, להחמיר באופן שנוח לו שמים אלו ישמשו להשקייה, ולכן החמירו להתיר זאת רק כאשר מעורב במים חומר ניקוי.
ומכל מקום גם לדעת המחמירים, אם המים יוצאים למקום שאינו מקפיד במיוחד על השקייתו, ויש שם סתם עשביה או עץ שאינו זקוק למים אלו, הדבר מותר לדעת הכל. ולכן, כאמור, כיון שלגבי השכן הדבר מותר ודאי אין טעם להחמיר ולמחות בו.
ממש תודה רבה על התשובה.
יישר כח !!!
בתשובה שהופנתה אלי, אתם דנים כלפי בעל הבריכה.
שאלתי הייתה לגבי בעל הגינה.
האם בזה שהוא פותח את הניקוז, כמובן, לא בשעת השפיכה, אין בזה משום סרך איסור השקייה.
אין חשש כיון שזו לא פעולה שלו ולא בשליחותו, ואין כאן אלא גרמא רחוקה שלא בשעת מעשה. בשעה שיש מים בצינור אסור לפתוח כמובן.
השאר תגובה