שלום,
מצוי בפרויקטים/שכונות חרדיים שהוקמו ע"י עמותות, שבחוזה המכר המקורי/ראשוני של הדירה, מתחייב הקונה/חבר העמותה להביא כל בקשת מכירה של הדירה לאישור העמותה/ועדת האכלוס.
האם ישנו ומהו התוקף ההלכתי של מגבלה זו על הבעלים למכור את דירתו באופן חופשי, לכל מי שירצה?
ועל הצד שאכן יש בזה ממש, האם ישנו הבדל בין אם כיום חלק או רוב הדירות בפרויקט/שכונה עברו כבר רישום בטאבו ע"ש הרוכשים, לבין אם עדיין כולן רשומות על שם העמותה/החברה המשכנת?
תודה ויישר כח.
תשובה:
שלום רב,
אני מתנצל על האיחור במתן התשובה,
לא כל כך ברור שיש לכך תוקף. אם רוצים שיהיה תוקף יש להכניס תנאי זה בתקנון הבית המשותף, בצורה זו יהיה להתנאה תוקף הלכתי כל עוד לא ישנו דיירי הבית המשותף את התקנון.
מקורות:
בדרך של תנאי גמור כב"ג וב"ר יש בעיה שאם הקונה יפר את התנאי יתבטל המקח למפרע והמוכר יצטרך להחזיר את תמורת הדירה, גם אם מחיר הדירה ירד (בדרך כלל זה הפוך שהמוכר מרוויח מביטול מקח). בדרך של שיור במקח שהמוכר משייר את זכות ההחלטה למי מותר למכור לעצמו, יש בעיה של שיור שלילי. עיין שו"ת דברי חיים חו"מ ח"א סי' לא.
בדרך של רישום בתקנון הבית יש תוקף מצד הסכם בין השותפים כיצד להעביר את החלק בשותפות לאחרים.
