תיווכתי לאדם דירה לשכירות והוא התחייב לשלם לי כפי שמקובל.
לאחר החוזה הוא התחייב שתוך חודש הוא מעביר לי את תשלום דמי התיווך.
בינתיים חזר בו המשכיר מהחוזה (עקב כך שתכנן לעבור לדירה אחרת שרכש אך שם התבטל לו החוזה עקב בעיה בטאבו) כעת טוען הלקוח שהוא אינו חייב לי את הכסף.
ועוד הוא טוען שגם אם הוא חייב לי, אז, משכיר הדירה חייב לו לכאו' כדין מזיק – של הוציא הוצאות על פיו (דהרי המשכיר ידע שיש פה הוצאות של תיווך) וא"כ קים ליה כהש"ך שאני אתבע את המשכיר – (הידוע כאדם שא"א להוציא ממנו ממון)
תשובה:
שלום רב,
אני מתנצל על האיחור במתן התשובה,
אם בחוזה לא היה סעיף שהמשכיר יכול לחזור בו מההסכם אם לא תהיה לו דירה אחרת, הלקוח חייב לשלם לך דמי תיווך ואינו יכול לדחות אותך לתבוע את המשכיר.
אם השוכר לא ויתר על הדירה, אלא שהמשכיר הוא אדם קשה ולא הסכים לתת לשוכר את הדירה, על אף שלפי הלכה הוא היה חייב לעשות כן. ייתכן שיש לשוכר טענה של מקח טעות, אם בשעת החתימה על ההסכם לא ידע עם מי הוא מתעסק. וממילא הוא לא יהיה חייב לשלם דמי תיווך.
מקורות:
משכיר שהשכיר את הדירה לתקופה מסוימת, אינו יכול לחזור בו אם אין לו דירה אחרת. עיין שו"ע חו"מ סי' שיב סעיף א.
כאשר יש הסכם שכירות תקף והצדדים החליטו לבטל אותו, יש חיוב לשלם דמי תיווך. עיין שו"ת שער אפרים סי' קנ. אבל במקרה של מקח טעות, אין חיוב לשלם. עיין בספר פתחי חושן סוף חלק שכירות.
גם לדעת הש"ך בחו"מ סי' פו סק"ה שיש שעבודא דר"נ גם אם לחייב האמצעי יש נכסים, אין זה אלא ברירה של הנושה שהוא יכול לתבוע את מי שירצה. אבל ברור שהוא יכול לתבוע את האמצעי והוא לא יכול לדחות אותו.
