שלום כבוד הרב…
שלחתי הודעה בחזרה למה שביקשת ממני, בשאלה מס'
#91197 , ואני יכתוב אותה שוב ליתר ביטחון, אולי לא קיבלתם אותה -ציטוט – " מה באמת תכלית האדם בעולמו? תכלית האדם הוא דבר ידוע ולא ידוע. ידוע, מפני שאדם קרא על כך, שמע על כך וכו' וכו' . אולם באמת היא איננה ידועה. כי אילו באמת האדם היה יודע אותה בצורה נכונה (ידיעה מלשון חיבור), והיה מחובר לדברים ומחובר לידע שיודע, כל צורת חייו היתה צריכה להשתנות. אילו האדם היה נותן את כל כובד משקלו הנפשי לידיעה זו,ומדת האמת היתה בוערת אצלו, הוא היה לוקח דף ועט, ורושם לעצמו את תכלית חייו, וכו' … "
מה כוונת הכותב?
מקווה שעזרתי :)
תשובה:
שלום רב
כוונת הכותב היא פשוטה, שהרי לכל יהודי יש חיוב כלל ותפקיד פרטי, החיוב הכללי הוא למור תרי"ג מצוות ולהיות עובד ה', אבל מלבד זאת יש לו חיוב פרטי, נניח שהתיקון המיוחד לאדם מסויים הוא לעסוק בחסד, אם היה יודע זאת בידיעה ברורה היה מפנה עצמו מכל עסקיו ויוזם ופועל בכיוון של חסד ומשקיע בזה את כל המערכת החשיבתית והרגשית שלו להכנס לצרכי הזולת, וכל ימיו היה עוסק רק בחשיבה הזו, כיצד הוא יכול עוד לסייע ולעזור לזולת ולמלא בזה את יעודו הרוחני. דא עקא שלא יודעים… אגב, הגר"א מוילנא נתן סימן קטן על הענין, ולדעתו, מצוה שאדם מרגיש בה קושי מיוחד סימן שהיא התפקיד העיקרי שלו, שלכן היצר הרע פועל בו דוקא במצוה זו בעוצמה רבה יותר, וממילא עליו להשקיע בה "את כל כוחות הנפש שבו" בדרך שהסברתי.
בהצלחה לכולנו.
שלום שוב פעם…
ואם אני מרגיש כבוד הרב , שאולי גם אני אוהב מצווה מסוימת, לדוגמא הנחת תפילין, אולי באתי לעולם בשביל מצוות תפילין?
אולי גם זה נכון. אי אפשר לדעת העיקר לעשות כל מה שאפשר ולמען שמו באהבה.
השאר תגובה