שלום לכבוד הרבנים.
שאלותי לכאורה נראות כמתריסות ח"ו אבל לא זאת הכוונה אלא להבין את העניין.
בגמרא ראש השנה כה. כתוב " אמר להם ר"ג כך מקובלני מבית אבי אבא אין חדושה של לבנה פחותה מעשרים ותשעה יום ומחצה ושני שלישי שעה וע"ג חלקים"
1) לא מצאתי עדיין תירוץ המתיישב על הלב בנוגע למה שאמר רבן גמליאל זצ"ל "אין חידושה של לבנה פחותה מ.." זאת אומרת לעולם הלבנה מתחדשת מזמן של עשרים ותשעה יום ומחצה ושני שלישי שעה וע"ג חלקים או יותר. והרי ידוע לנו שקורה הרבה שהלבנה מתחדשת פחות מזמן הנ"ל, יש שמתרצים שהכוונה לחשבון הממוצע אבל לא ניכר כך כלל מלשון "אין חידושה פחותה מ..". אם התכוון לממוצע כנראה שהיה אומר: כך מקובלני… ממוצע חידושה של לבנה כך וכך. ואם התכוון למינימום כמו שניכר מלשונו כנראה היה אומר כך מקובלני… אין חידושה פחותה מ.. והיה נוקט בזמן הקצר ביותר האפשרי לחידושה, קצת דוחק להגיד שהוא התכוון להוציאם מהטעות ולא נכנס איתם לחישובים שהרי זה הלכה חשובה לדורות, וגם אם נבוא לתרץ שכוונת ר"ג כך: "מאחר והזמן הממוצע הוא הזמן שנקט ר"ג, אפילו אם ניקח בחשבון את ההפרש שבין זמן זה לבין זמן המולד המינימאלי האפשרי, עדיין לא יתכן שנראית הלבנה החדשה בזמן שראוה העדים, שהרי עדיין לא עבר הזמן המינימאלי". שוב פעם זה לא מסתדר כלל עם לשון אין חידושה..פחותה מ!
2) בברייתא דרבי שמואל מובא החישוב בלי ע"ג חלקים בשונה מר"ג. האם התירוץ הוא שזו ברייתא שלא נכנסה למשניות כי היא לא נוגעת אלינו אלא רבי שמואל חישב לפי חישוב הפרסיים שהיו באותו זמן? ואם כן למה נקט הרוצה לידע..? הבנתי מדבריו שכל אדם שרוצה לדעת מקום הלבנה יעשה את החישוב שאמר, אם התכוון לחישוב בזמנם מדוע לא אמר לפי חישוב הפרסיים הרוצה לידע…וכו' כי הרי יכול לבוא יהודי ולסמוך על החישוב הנ"ל בלי ע"ג חלקים.
3) מובא בגמרא שניתן אחרי 6 שעות מהמולד האמיתי לראות את הלבנה החדשה, אך לפי המדע הבנתי שזה לא אפשרי כלל, ואי אפשר להגיד שהמדע יגיע מתי שהוא לתוצאה זו כי מדובר על ראייה רגילה ולא צריך כלים מיוחדים לזה. תודה רבה יישר כח.
תשובה:
1) בגמ' שם מפורש: "תניא, אמר להם רבן גמליאל לחכמים: כך מקובלני מבית אבי אבא: פעמים שבא בארוכה, ופעמים שבא בקצרה". ברור ששיעור כ"ט י"ב תשצ"ג נאמר לעניין החשבון האמצעי ולא לשיעור המינימלי שהרי שיעור זה נקבע לאחר מכן לדורות. אלא הכוונה היא שאף אם יבוא בקצרה ההפרש אינו משמעותי.
נראה לי לפרש את הלשון "אין… פחותה", משום שבזמנו אורך החודש הממוצע היה מעט יותר מכ"ט י"ב תשצ"ג, לפי חישוב שהיממה התארכה ב-0.00023 שניות בכל שנה. עיין כאן.
2) לא מצאתי את הברייתא שציינת ולא ידוע לי על שיעור של עשרים ותשעה יום ומחצה ושני שלישי שעה שהיה ידוע בזמן חז"ל. עיין כאן.
3) מטעם זה דחה החזון איש בקונטרס ח"י שעות את פירוש רש"י וקבע שפירוש הרז"ה שיש הפרש של 24 שעות מוכרח בגמ'.
שלום כבודו.
1) לפענ״ד הכוונה ״פעמים שבא בארוכה ופעמים שבא בקצרה״ שלפעמים הלבנה באה בארוכה ולפעמים בקצרה ושהזמן הכי קצר הוא כט יב תשצ״ג כמו שכתוב אין חידושה של לבנה פחותה מ..! לא כתוב חידושה הממוצע הוא… או אין חידושה הממוצע פחות מ… כתוב אין חידושה פחותה מ… לפענ״ד מובן שאין חידושה של לבנה פחותה מכ״ב יב תשצ״ג שהוא הזמן הקצר ביותר (פעמים שבא בקצרה).
2) הכוונה לברייתא דשמואל הקטן כמו שכתוב באבן עזרא ״והיתה קבלה בידם שלעולם יקבע ב"ד שבע שנים בכל י"ט שנה. שהם רל"ה חדשים והם ו' אלפים יום תתקל"ט. גם שתי שלישיות יום. גם תקצ"ה חלקים ואלה הם י"ט שנות החמה בלי תוספת ומגרעת. ואל תחוש לשעה ותפ"ה לחשבון תקופת שמואל. וידענו כי לא נעלם ממנו זה. רק תפש דרך קרובה בזמנו לאנשי דורו. כי היום יש בין תקופת האמת ותקופתו קרוב מט' ימים. ואל תתמה על זה כי הנה אמרה הברייתא הרוצה לידע מקום הלבנה יחשוב שנות העולם ויעשה מהם חדשים. ויתן לכל חדש כ"ט יום וחצי. ושתי ידות שעה שהם תש"כ חלקים. והנה חסר ע"ג חלקים. והנה התחברו מהם בכל מחזור יותר משתי שלישיות יום. והנה יהיה המרחק בין חשבון מולדות מימי בראשית ובין חשבון מולדנו היום קרוב מחצי שנה. והנה התברר לך כי כלל שנותינו ישוב בכל המחזור שנות החמה. וחדשינו תמיד חדשי הלבנה. וברוך השם שהדריכנו בדרך ישרה.״
לא יכול להיות שחז"ל התכוונו שהחודש הקצר ביותר יהיה כ"ט י"ב תשצ"ג, בעוד שלפי האמת החודש הקצר ביותר קטן מזה בשש שעות. כדוגמא אציין שבין מולד סיון האמיתי למולד תמוז בשנת תשע"ז יהיו 29 יום ו-6:46 שעות (לפי תוכנת חזון שמים). אם ח"ו רבן גמליאל היה טועה טעות כזאת, הוא היה אמור לדחות את העדים במחצית מן החודשים, שהרי מחצית מן החודשים הם פחות מכ"ט י"ב תשצ"ג.
גם לא ייתכן שחז"ל ישתמשו לצורך קביעת מולד ממוצע בשיעור שניתן למולד הקצר ביותר.
ודאי שחז"ל ורבן גמליאל לא טעו ח"ו, הבעיה בקטנות דעתי והבנתי.
האם ניתן לקדש את החודש לפני זמן של כ"ט י"ב תשצ"ג? אם לא, האם הפירוש הוא כך: אף על פי שהמולד האמיתי יכול ליהיות בפחות מזמן של כ"ט י"ב תשצ"ג, אין לחדש ("אין חידושה") את הלבנה לפני כ"ט י"ב תשצ"ג.
בין ר"ח לר"ח יכול להיות 29 או 30 יום. היום יכול להיות ר"ח אם המולד באותו יום לפני חצות היום. בימי חז"ל כאשר קידשו על פי הראיה ולפני תקנת ר' יוחנן בן זכאי, היה ניתן לקבוע ר"ח אם המולד האמיתי לפני חצות הלילה ובי"ד עצמו ראה את הירח לאחר שקיעת החמה של מוצאי ראש חודש לפני שנראו שני כוכבים (שעדיין יום). אינני רואה כיצד יתפרש הפירוש שהצעת.
השאר תגובה