שלום רב,
בקשר לשאלה "אדם ששמע הרצאות על מציאות הבורא הוא עדיין תינוק שנשבה?",
נכתב "אם נוכיח לאדם אלף פעמים על מציאות הבורא והוא לא ישתכנע הוא עדיין נחשב תינוק שנשבה.",
מה נכלל ב"לא ישתכנע"?
אם מתעוררות לו מחשבות אך עצם הרגילות בחיים והקושי להיתנתק מהמוכר ומהחברה, איננו פועל ממש לפי ההבנות החדשות, עדיין נחשב תינוק שנישבה, לחזון איש? ממתי הוא כבר לא תינוק שנישבה?
על פי מה אפשר להחליט שניסיון התוכחה או הניסיון להכיר להם המציאות, ואולי יבואו לידי עשיית מצוות, עדיפה על מוטב שיהיו שוגגים ואל יהיו מזידים?
ברכה והצלחה.
תשובה:
שלום רב
על פי הבנתו של החזון איש, בכל סיטואציה בה אדם שחי כחילוני כל ימיו אינו בא לכלל קיום מצוות על ידי דבריך הוא עדיין תינוק שנשבה. ולא משנה אם מחמת שלא השתכנע מעצם הטיעונים או שכח ההרגל חזק אצלו יותר מהבנת השכל. בסופו של דבר לא ניתן לקרותו רשע ואפיקורס, כיון שהוא נולד חילוני וינק מילדותו מערכת חיים מנותקת מקיום מצוות. יש שפקפקו בהוראתו זו של החזון איש, אולם, כמדומה שלהלכה המנהג כדבריו, ומצילים בשבת גם אדם כזה ואינו נכלל חלילה עם אלו שנאמר עליהם "מורידין ואין מעלין".
לפי הבנה זו, נראה שההגדרה של "מוטב שיהיו שוגגים" אמורה באופן בה ברור לך שדבריך יפלו על אוזניים ערלות ממש ולא תפיק מדבריך כל תועלת, אולם אם יתכן שתזיז משהו… נראה שודאי יש טעם לנסות ולגלות את האמת לאלו שאינם יודעים אותה.
בהצלחה רבה.
