לחם שנאפה בתנור בשרי בכלים נקיים לגמרי, האם מותר לאכלו עם גבינה ממש, ואם לא, אז האם מותר לאכלו בסעודה חלבית לא עם גבינה ממש.
תשובה:
שלום רב.
אם התנור אינו נקי אין לאכול מאכל זה עם בשר, לפי שיש לחשוש שמא היה שם שיירי גבינה ממש שנתנו טעם באותו מאפה. במקרה שהתנור היה נקי [או רק נותרו בו שיירים מפוייחים ממש], מותר לאוכלו עם בשר, אלא שלענין לעשות לכתחילה לצורך מטרה זו נחלקו בכך הפוסקים: בני אשכנז מחמירים בכך ובני ספרד נהגו להקל. כאשר הכלי "בן יומו" כלומר התבשל בו מאכל חלבי באותו היום, הכל מודים שאסור לעשות זאת לכתחילה, אולם בדיעבד שכבר נאפה: לבני ספרד מותר לאוכלו עם בשר, ולבני אשכנז אסור [כאמור, גם בני ספרד אינם מקילים בכך אלא כשהתנור או הכלי נקיים לגמרי].
אפשרות נוספת יש, לאחר ניקוי התנור להפעילו על חומו המירבי כחצי שעה, ואז מותר לכתחילה לאפות בו מאכל פרווה ולאוכלו עם בשר. ולכתחילה גם בזה אין להקל אלא כשהתנור אינו בן יומו.
ראה שו"ע יו"ד סי' צה סעי' ב, ובס' חכמת אדם כלל מח סעי' א-ב.
רק לתקן עניין טכני, בסימן צה מדובר אמנם על לחם שנאפה בתנור חלבי, אבל השואל למעלה שאל על לחם בשרי..
אין הבדל, יש יחסי גומלין בין חלבי לבשרי..
לגבי אינו בן יומו לכתחילה, שכתבתם להקל לבני ספרד, כנראה התכוונתם בגלל שכ"כ הבא"ח, והחמרתם לבני אשכנז משום שהחכמ"א החמיר.
אך לא הבנתי מדוע מח' זו שייכת לבני אשכנז או ספרד.
כוונתנו למחלוקת המחבר והרמ"א בדגים שעלו בקערה בסימן צה.
השאר תגובה