בע"ה. שלום רב לכל הרבנים
שאלתי היא בנדון ספרי תנ"ך עם פרוש קאסטו וכן תנ"ך שלם בכרך אחד עם 'הברית החדשה'. האם דין שריפת ספרים כגון אלו היא הלכה למעשה גם בימינו אפילו שהם מודפסים או שמא יש רק לגונזם?
תשובה:
שלום רב.
בדין ספר תורה שכתבו מין ישרף נאמרו שתי הלכות שונות: כאשר הספר נכתב כפי הראוי ללא תוספות של עבודה זרה, אם הוא ספר תורה יש לשורפו או לגונזו [תלוי אם נעשה על ידי גוי או על ידי כופר יהודי] כדי שלא יבואו להשתמש בו לקריאת התורה בבית הכנסת. אולם, אם הוא מודפס לא החמירו לשורפו ואף מותר ללמוד בו, וכפי שנהוג כיום להשתמש בכל ספרי התנ"ך גם אם נעשו על ידי גוי. אולם, ספר שנדפס עם עבודה זרה יש הלכה מיוחדת לאבד אותו מהעולם לגמרי כדי שלא יטעו אחריו, ולענין זה אין הבדל בין ספר מודפס לספר הנכתב בכתב יד.
לגבי השאלה אם צריך שריפה או גניזה, כתבו הפוסקים, שאם ניתן להפריד ביניהם ולשרוף את הברית החדשה ולגנוז את התנ"ך יעשה כך, ואם לא ישרוף את שניהם.
מקורות:
ראה שו"ת יביע אומר ח"ט יו"ד סי' ח, ושו"ת אגרות משה יו"ד ח"א סי' קעב.וע"ע ס' תשובה כהלכה פרק יז.
איזו חוצפה?!?!?!
הרב קאסוטו זצ"ל היה צדיק וחכם גדול, הוא הגן על קדושת התנ"ך מכל מיני חוקרים נוצרים ויהודים
קאסוטו עסק בביקורת המקרא באופן שחורג לחלוטין מדברי חז"ל, אין לי ענין לצטט מדבריו מי שיודע מכיר באמת שבדברי. אגב, הוא כתב רק על בראשית, עיקר תנ"ך קאסוטו לא נכתב על ידו אלא על ידי גיסו ועל פי דרכו.
מה הדין בחוברת שיש שם דברי כפירה (לאו דוקא נצרות אלא לדוגמא אבולוציה וכד שכופרת בבריאת העולם כפי שכתוב בתורה ובחז"ל וכד') ויש שם שמות וכינוים שם הקב"ה (ואי אפשר להפריד ובכלל סכנה לקרוא בזה) האם מותר לשרוף או לזרוק לפח או שצריך לגנוז זאת בדוקא (כי הרבה פעמים אין לי איפה לגנוז וסכנה גדולה להשאיר זאת עד שיהיה איפה לגנוז).
אם אכן מדובר בכפירה, הטוב ביותר הוא להפריד את דברי הקודש מהכפירה לגנוז את הקדושה ולשרוף את הכפירה, ואם אי אפשר להפריד יש לשרוף הכל יחד. אבל אם לא מדובר בכפירה [אף שהמחבר היה כופר] אפשר לגנוז הכל יחד.
עיין בשו”ת אגרות משה יו”ד חלק ב’ סימן קל”ז וחלק א’ סימן קע”ב, ועיין בספר אמת ליעקב להגר”י קמנצקי זצ”ל ביו”ד סימן רפ”א הערה 199.
מה הדין ספר שיש בו ליקוט של דברי מפרשים על הסוגיא, וליקט וביאר אותם יהודי לא הגון. אבל לא הוסיף מדיליה. האם אסור\לא ראוי. ללמוד מזה?
קשה לי להביע דעה כשאינני יודע במי מדובר.
למשל ספר שמלקט ביאורים של אחרונים בש"ס [הקצות אמר כך…הקה"י אמר כך… וכד'] מביאים רק דברים הגונים. אבל המחבר, הוא אדם שלמד באוניברסיטה. ומביע דעות בכל מיני נושאים שלא כפי דעת גדולי ישראל.
אני לא מבקש לשמוע עכשיו דעה על אנשים. כלומר האם האדם הגון וכד'.
אני שואל בהנחה שנגיד ונקרא שהוא אדם לא הגון. האם יש איסור\הנהגה נכונה. שלא ללמוד בספריו? או שיש בחינה של תוכו אכל. כל עוד לא מכניס השקפות שלו וכד'
זה שאדם למד באוניברסיטה לא הופך אותו לכופר, לכן אני אומר, זה מאוד תלוי מי הבן אדם, ככל שהוא יהודי ירא שמים גם אם לא ממש בסגנון שלך זה בסדר, אבל אם הוא אדם שאינו ירא שמים ומסלף ומדבר כנגד קודשי ישראל אסור, מי האיש, אינני יודע.
"אבל אם הוא אדם שאינו ירא שמים ומסלף ומדבר כנגד קודשי ישראל אסור, מי האיש, אינני יודע."
זה אסור מעיקר הדין? גם אם הוא רק מביא דברים ממקורות קדושים? אפשר מקור?
ספר תורה שכתבו מין ישרף. אבל יש לי איזו שהיא תחושה שאתה קצת "מחמיר" בנושא הזה… אינני יודע.
נשאל נגיד בצורה שאין ספק. למשל אם ספר חידושי תורה שכתב אדם חילוני שלא שומר מצוות. אבל הוא מביא רק מקורות טהורים. למשל הוא פרופסור לתלמוד חילוני. והוא מביא בספר מה הקצות אומר ומה הקה"י שאל עליו. וזהו. בלי שום תוספת שלו.
האם דין הספר לשריפה? האם אסור לקרוא?
אין חובה לשרוף, אבל הוא ודאי משובש כולו מתחילתו ועד סופו ואין ללמוד בו.
השאר תגובה