בס"ד
שלום וברכה!
יש לנו ב"ה 6 ילדים וכמובן אנחנו זוג הורים….. בעשרת ימי תשובה נתנו פדיון כפרות כ – 1000 ש"ח. ידוע לנו שמעיקר הדין אין צורך בסכום כה גדול, אבל רצינו להרבות בצדקה. כמו כן,ידוע לנו שאין לתת פדיון כפרות ממעשר כספים. האם עלינו לא להחשיב את מלוא ה – 1000 ש"ח ככסף מעשר כספים מכיוון שהגדרנו אותו כפדיון כפרות
או שמכיוון שהסכום שאנו מחויבים בפדיון כפרות קטן יותר, שאר הכסף יכול להחשב למעשר כספים? אם אכן יכול להחשב למעשר כספים, מהו הסכום שהיינו מחויבים לתת לפדיון כפרות בכדי שנדע כמה מעשר כספים שילמנו?
תשובה:
שלום רב,
אם הנכם נוהגים לתת לצדקה לאחר שהנכם מפרישים מעשר ולא לוקחים בחשבון מה שכבר נתתם בעבר, אינכם יכולים לנכות שנתתם יותר מדי לפדיון כפרות. אבל אם הנכם נוהגים לרשום כל צדקה ולעשות חשבון כמה מעשר הנכם חייבים וכמה כבר נתתם לצדקה, הנכם יכולים לנכות גם זה, כיון שהתכוונתם לתת יותר עבור צדקה.
שיעור פדיון כפרות הוא עלות העופות כפי שהנכם נוהגים. אם הנכם נוהגים לעשות לכל נפש בפני עצמו, יש לחשב מחיר בשר של שמונה עופות (עוף ממוצע הוא 1.5 ק"ג בערך). אחרים נוהגים שתי עופות, זכר ונקבה, ואחרים נוהגים ארבע עופות, זכר לגבר, זכר לכל הבנים, נקבה לאישה ונקבה לכל הבנות.
מקורות:
עיין בספר דרך אמונה הלכת מתנות עניים פרק ז ס"ק כז שניתן להוסיף על פדיון כפרות יותר מהחיוב מכספי מעשר. אמנם, ברור שאם אדם נתן צדקה שלא על דעת מעשר, אינו יכול לנכות לאחר מכן סכום זה מכספי מעשר שיפריש לאחר מכן. שהרי כל האפשרות לתת צדקה על חשבון המעשר העתידי, הוא משום שנחשב כאילו מלווה את הכסף לצדקה
בספר אהבת חסד פרק יח דין ג נותן עצה לרשום את כל הצדקה שנותן ולנכות אותם בסוף השנה השנה כאשר הוא מחשב את הרווחים של כל השנה.
המנהג לתת לעניים את שווי העופות ולא את העופות עצמם הוא מהמהרי"ל ומובא במטה אפרים סי' תרה סעיף י. ומסתבר שיש לתת שווי של עופות לאחר שחיטה, כיון שנהוג לשחוט את העופות, כל אחד בעצמו.
