שלום
ישנה משפחה שתאלץ להיות בתחילת לילה הראשון של חנוכה הבע"ל בשדה התעופה, ובמשך כל הלילה יהיו במטוס, ויגיעו למחוז חפצם רק בבקר. לכאורה צריך להדליק בלילה הראשון בשדה התעופה בלי ברכה, כיון שנחלקו הפוסקים אם יש דין "בית" בהדלקת נ"ח
שאלתינו היא אם יברכו בלילה השני שהחיינו, דמצד אחד עדיין לא בירכו, ומצד שני יש צד שכבר קיימו את המצוה בשדה התעופה, ושוב לא ראוי לברך שהחיינו
יורנו המורה ושכמ"ה!
תשובה:
שלום רב.
אדם ששוהה בליל חנוכה במטוס מדליק שם נרות חנוכה בלא ברכה. ואם לא מאפשרים לו להדליק נר במטוס ידליק נר בשדה התעופה בלא ברכה, כדי לפרסם את הנס. ביום השני בעת ההדלקה יברך ברכת שהחיינו, אלא אם כן ראה נרות המחוייבים בברכה ובירך עליהם ברכת שעשה ניסים ושהחיינו ביום הראשון [ברכת הרואה]. דין זה נוהג רק אם ראה את הנרות בתוך חצי שעה להדלקתם שהוא זמן המצוה.
מקורות:
על החיוב להדליק במטוס, ראה שו"ת מהרש"ם ח"ד סי' קמו, לענין הנוסע בקרון או בעגלה, שהואיל ושם הוא מקום קביעותו באותו לילה ידליק שם, אולם רבים חולקים על דבריו, וראה ס' הלכות חג בחג חנוכה עמ' כט, לכן ידליק בלא ברכה. על החיוב להדליק נר בלא ברכה בשדה התעופה כדי לפרסם את הנס ראה שם עמ' כח. על כך שביום השני יברך שהחיינו, ראה שו"ע סי' תרעו סעי' א. יתירה מזו, יש שסוברים שברכת שהחיינו אינה נאמרת על מצות נר חנוכה בלבד, אלא על עצם החג, ונתקנה לאומרה בעת קיום המצוה [ראה שער הציון שם ס"ק ג], ולדעתם ברכה זו נאמרת בדיעבד גם בלי נרות, אלא שיש שחולקים על כך. אולם, אם בירך ברכת הרואה בלילה הראשון בהיותו בשדה תעופה, וכגון שראה שם נרות דולקים במקום המחוייב בהדלקה, אינו חוזר ומברך למחרת כשמדליק בעצמו.
