האם אפשר לאפות לחם, חלות או עוגה בתנור שמשתמשים לאפיית עוף או בשר.
האם זה משנה באותו יום או למחרת? תבנית סגור או פתוח? כשחיממו את התנור עוד פעם?
מה דינו של עוגה כזאת האם אפשר לשתות עם זה חלב? האם אפשר למרוח על זה גבינה (אחרי האפיה)?
תודה רבה
תשובה:
שלום רב.
א. תא אפייה המשמש לבשרי אין לאפות בו מאכל פרווה המיועד לאכילה עם חלב. דין זה נכון גם לבני ספרד הנוהגים להקל לבשל פרווה בכלי בשרי שאינו בן יומו [כלומר, שכבר עברו 24 שעות מאז שבישלו בו בשר בפעם האחרונה], משום שבדרך כלל דפנות התנור אינן נקיות לחלוטין ויש עליהן שיירי בשר. ולכן, אין להתיר גם בדיעבד לאכול לחם זה עם חלב.
ב. אם ניקו את התנור היטב ואין עליו שיירי בשר וכמו כן הפעילוהו לחומו המירבי כ-חצי שעה – ניתן בשעת הצורך לבשל בו מאכלי פרווה אף אם אפו בו בשר באותו היום. ואם לא אפו בו בשר באותו היום מותר לעשות זאת גם לכתחילה [לאחר ניקוי וחימום כאמור]. הניקוי אמור כלפי לכלוך שהוא בעין, שינויי צבע בדפנות התנור נוצרים במשך הזמן ואינם שיירי בשר.
ג. כאשר התבנית סגורה היטב או לכל הפחות עטופה בשתי עטיפות, ניתן לאפות בתוכה מאכל פרווה על מנת לאוכלו עם חלבי.
מקורות:
א. ראה ראה שו"ע יו"ד סי' צב סעי' ח, ובסי' קח סעי' א – ב, וברמ"א סי' צג סעי' א וסי' צה סעי' ה.
ב. שו"ת מנחת יצחק ח"ה סי' כ. וראה שם שאין להקל בדבר אלא במקום הצורך, וע"ע שו"ת יביע אומר ח"ה סי' ז. וראה קובץ מבית לוי ח"ג עמ' כ שכך היא גם דרך הכשרתו של התנור אם נטרף בטעות, אלא שצריך להפעילו זמן רב יותר כדלהלן. מש"כ שאם לא אפו הבו בשר באותו יום מותר אף לכתחילה הוא לדעת הפוסקים הנ"ל, אולם, יש שהחמירו בזה לכתחילה, ראה שו"ת חלקת יעקב ח"ב סי' קלו. היתרים אלו אמורים לענין תנור בשרי או חלבי, לענין תנור שנטרף צריך להפעילו שעה, והתבניות והרשת הכשרן בליבון חמור – לחממן עד שיאדימו ויעלו ניצוצות.
ג. ראה שו"ע ורמ"א סי' קח סעי' א. הרחבה על כך ראה כאן.
