שלום רב רציתי להבין מה ההבדל בין המושג טעם כעיקר לבין המושג חתיכה נעשית נבילה מאחר שיש דעות שבטעם כעיקר מספיק שיאכל אפלו כזית מההיתר כי הכל נהפך לאיסור וזה ממש כמו שאומרים לגבי חתיכה נעשית נבילה ומה אם כן ההבדל ההלכתי בניהם
תשובה:
ההבדל הוא כאשר חתיכה זו נופלת לתוך סיר אחר בו מתבשל מאכל כשר, שאם נעשה חנ"נ צריך שיהיה במאכל זה הכשר שישים כנגד כל החתיכה, ואם אינו אלא טעם כעיקר מספיק שיהיה שישים כנגד הטעם.
עדיין לא מובן לי אחרי שנתחדש שטעם כעיקר והכל נאסר נאמר אחר כך שהכל יעשה לנבילה שהרי התחדש שהטעם אסור כמו ממשו ושוב נצטרך שעור בטול כנגד כל החתיכה
אכן כך! אלא שיש הרבה נפק"מ בין הדינים הללו, יש סוברים שטעם כעיקר דאורייתא וחנ"נ אינו אלא דרבנן, ויש סוברים שדין חנ"נ כלל לא נאמר בשאר איסורים אלא רק בבשר וחלב. כמו כן, דין טעם כעיקר נאמר גם לגבי חיוב הפרשת חלה ומצות אכילת מצה [לענין עיסת אורז שיש בה טעם דגן] ודין חנ"נ אינו אלא במאכלות אסורות, וכו' וכו'.
השאר תגובה