אשתי ביקשה מפאנית לתקן את הפאה שלה (להוסיף שערות) ושילמה עבור התיקון. כשהביאה את הפאה הביתה שמה לב שיש נקב קטן מאד ברשת. מכיון שלא היה לה פאה אחרת ללבוש מיד, היתה זקוקה למהר להביא את הפאה לפאנית אחרת לשטוף ולסדר את הפאה (הפאנית הראשונה לא היתה זמינה) בכדי שיהי לה פאה ללבוש מיד לפני שמתקשרת לפאנית הראשונה בנוגע להנקב. תוך כדי עבודה בשטיפת וסידור נקרעה הפאה יותר. הפאנית הראשונה אומרת שהם בודקים את הכל ובטוחה שהנקב לא היה שם מלכתחילה ונגרם לאחר מכן (אם כי זכור לי שמלכתחילה הסכימה שיתכן שהיה שם מלכתחילה כיון שהנקב הוא מאד קטן וקשה לשים לב לזה – כעת היא מכחישה שאמרה כן).
מה ההלכה אומרת במצב כזה שיש ויכוח בינינו מתי נוצר הנקב?
תשובה:
אם אשתך טעונת בוודאות שהנקב נעשה בידי הפאנית הראשונה, תלוי מי מוחזק בכסף. אם לא ידוע מתי נוצר הנקב, הכלל הוא שמניחים שמסתמא נוצר הנקב ברשותו של מי שמצאו אותו לראשונה, כלומר אצלכם.
מקורות:
אם הלקוח מוחזק בכסף, הרי הוא נאמן במיגו שהיה טוען שכבר שילם (עיין שו"ע חו"מ סי' פט) או שהיה מכחיש את הזמנת העבודה (אם אין טופס חתום). אם לאו עיין בשו"ע חו"מ סי' רכג-רכד שאומרים 'כאן נמצא כאן היה'.
