שאלתי את כת"ר על תביעה להעמדת ותיקון המקח והפנה אותי בצדק לאולם המשפט סי' רל"ב.
יישר כח.
יל"ד אם אינו סותר לערוך השולחן רל"ב ו'.
ויש עמי פלא שהשו"ע שם ס"ה ומקורו ברא"ש כ"ב בנכרים שעשנו את הכתלים, והמבואר שחייב המוכר לתקן, זה דווקא בתביעת המוכר אבל לא מבואר שה"ה בתביעת הלוקח, והיינו שכשהלוקח תובע יכול לומר לו המוכר או קח או תחזיר המקח כהערוה"ש הנ"ל.
אכן באמת כך מבואר באולה"מ.
[כמודומה לי שכך ראיתי גם אצל הגר"י בלוי זצ"ל שהביא לעה"ש הנ"ל דלא כהאולה"מ. ואין הספר תח"י.
ובאותו עניין,
טענת המוכר על זה, דהלוקח סבר וקיבל, שהרי מקיר הבית [קומה ג'] יכל הלוקח לראות קיר שאינו מטוייח, והלוקח טוען, שלא איכפת לו בזה אם אין נזק בגוף השימוש של הדירה, ורק שראה שחיסרון הטיח מהווה נזק זה מפריע לו.
מה שיעור מחילת הלוקח במק"ט.
יישר כח גדול.
תשובה:
לא ראיתי מהיכן המשמעות בערוך השולחן שאף במקח שניתן לתקן אין הקונה יכול לדרוש תיקון, אדרבה משמע שזכויות המוכר והקונה שוות, ואם המוכר רשאי לתקן, הקונה יכול לדרוש זאת.
גם בפתחי חושן פרק יג הערות ה-ו לא ראיתי דבר.
בזמנינו אין צורך להגיע בקניית דירות לחידושו של האולם המשפט, בזמנינו החוזה אינו קנין על גוף הדירה, אלא התחייבות המוכר לספק את הדירה והתחייבות הקונה לשלם, ואם כן פשוט שהמוכר חייב לתקן.
לגבי השאלה שסבר וקיבל – תלוי בראות עיני הבית דין. יש לציין שאם דרישתו של הקונה היא תיקון, אין טענה עליו למה השתמש בינתיים, שהרי בין כך הוא נשאר עם המקח. עיין נתיבות סי' רלב סוף סק"א שכתב כן לעניין אונאה שתות. לבירור הנושא של 'סבר וקיבל' עיין עלון המשפט גליון 35 וגליון 38.
