אני נתקל בזה בכל יום, מפאת שאני מאריך בתפילתי בדרך כלל. בזמן שאני עדיין בתפילת לחש, הש"צ מגיע ל"ויעבור" שבתחנון, ולעיתים אף לקדיש שאחריו (בעיקר בתפילת ערבית נפוץ כשאין חזרה).
ידוע לי שיש להפסיק לקדושה וקדיש מדין שומע כעונה ולאחר מכן להמשיך כרגיל. האם ישנו דין אחר, שמתיר להמשיך להתפלל כרגיל, מפאת שההפסק מפריע לכוונה?
2. באותו עניין, בדרך כלל ממהרים הש"צ באמירת התחנון והפסוקים שלאחריו עד לקדיש, ואני מוצא עצמי נותר באמצע הקריאה בזמן שיש לענות הקדיש. האם עליי להפסיק ולענות, ואם כן מהיכן? אותו השאלה לגבי הדין בקדושה כסידרא בשחרית, ותחנון ארוך בשני וחמישי.
תשובה:
שלום רב.
1. אם באפשרותך להשלים אחר כך את עניית הקדיש והקדושה במנין אחר, אתה יכול להמשיך בתפילה ולא להפסיק לצורך שמיעת הקדיש והקדושה, אך אם אינך יכול להשלים עליך לשתוק כדי לצאת ידי חובת עניית קדיש וקדושה.
2. אם אתה עומד באמצע תחנון או קדושת ובא לציון ואתה שומע קדיש, עליך לענות 'אמן' ו'אמן יהא שמיה רבא' וכן קדושה.
מקורות:
1. לשון השולחן ערוך קד,ז הוא ישתוק ויכוון למה שאומר הש"ץ ויהא כעונה, ובמשנה ברורה כתב (שם ס"ק כ"ח) שהיינו לענין זה שיצא בזה ידי חיוב קדיש וקדושה, ואם אינו צריך לצאת ידי חובת קדיש וקדושה כגון שיכול לשמוע ממנין אחר אין חיוב להקשיב ולהיות כעונה, בפרט שדבר זה תלוי במחלוקת ראשונים אם זה נחשב הפסק בתפילה או לא.
2. מטה יהודה (עייאש) קלא,א ועוד.
