אדם שמקורב אלי ומתקרב דרכי ליהדות והוא די מבוגר סיפר לי שהוא חי אם אישה כבר 30 שנה ללא כתובה והוא ממשפחת טויל וידוע לי שבקהילה החלבית טיול הם כהנים וממילא אם הוא כהן ורוצה לעמוד תחת החופה עם אישה שכעת היא בעולה ממנו (הוא טוען שבזמנו היא היתה בתולה לפני 35 שנה) האם מותר לעשות לו חופה בזמן שהספיקות הם האם בכלל הוא כהן מכיוון שהוא לא מכיר בזה וטען שאביו גם היה רחוק מיהדות. וכן גם אם הוא הוא כהן יתכן שיש איזה היתר?
תשובה:
שלום רב ומועדים לשמחה.
לגבי השאלה שלך האם יש להניח כי הוא כהן או לא, זאת אומרת האם להחליט שהוא כהן רק עפ"י שם משפחתו משום שהוא עצמו לא שמע מכך מעולם, ראה כאן שהרחבתי בנושא זה. זאת מבלי להתיחס לעצם העובדה שאתה מעלה כי משפחת "טויל" היא שם משפחה של כהנים, אני אכן מכיר משפחה כזו שהינם כהנים, אך אין לי מספיק ידיעה בענין האם באמת רוב רובם של אנשי המשפחה הם ממשפחות כהונה.
אמנם גם אם הוא כהן, אין כל מניעה לערוך להם חופה.
משאלתך אני מבין כי מדובר באדם שחי בחו"ל. (כי אם הם חיים בארץ, אין כל ספק גם אם האשה בעולה כי ישנם תרי רובי כשרים ואין להניח שהיא נבעלה לפסול, בפרט שהיא גם טוענת שלא נבעלה אלא לאדם זה א"כ גם לשיטת הרמב"ם אין בכך כל ספק ולכתחילה יכולה להנשא לכהן).
אכן בחו"ל בדרך כלל (בפרט שמדובר באנשים הרחוקים מיהדות) הם גרים במקום שיש רוב פסולים. יחד עם זה אין מניעה לערוך להם חופה מכמה סיבות.
א. כל הסוגיא בכתובות יג,א ובשו"ע סוף סי' ו' שבה מבואר כי יש לחשוש שמא נבעלה לפסול במקום שיש רוב פסולים וכו' מדובר רק אם ראוה שנבעלה או ראוה מעוברת שאז יש לנו ידיעה על כך שנבעלה וכל הספק הוא עם מי האם עם כשר או עם פסול. אבל אם אין לנו כל ידיעה שהיא נבעלה כלל אלא רק ממנה אנו יודעים זאת ודאי שהיא נאמנת לכו"ע ואפילו לכתחילה ובמקום שיש רוב פסולים, ואפילו רבי יהשוע שחולק שם וסובר הרי היא בחזקת בעלות לנתין ולממזר וכו' מודה שאם אין לנו ידיעה על כך שנבעלה יש לה מיגו שנבעלה לכשר והיא נאמנת.
לכן, בשאלה זו, שאני מבין שהאשה אומרת שלא נבעלה מעולם לפסול, וכל הידיעה שיש לנו להיא נבעלה, זה רק לאדם זה שאנו יודעים שהוא כשר, לכן ודאי שהיא נאמנת.
ב. גם אם אשה זו יש לה ילדים, וא"כ אנו יודעים כי היא נבעלה, במקום ששינהם מודים כי הריון ממנו, וגם "דיימא מיניה ולא מעלמא" (פירוש: יש עליה רינון ממנו ולא מאנשים אחרים) רוב הפוסקים סבורים כי אין כל חשש וכשרה היא לכהונה, ראה שו"ת רע"א (ח"א סי' פה, וסי' צא), שו"ת גבעת פנחס לבעל ההפלאה סי' א'. וראה עוד שו"ת נודע ביהודה תניינא סי' כז. ובפתחי תשובה סו' סי' ג'. בפרט שהזוג חיים יחדיו 30 שנה כבעל ואשה, אין לחשוש שמא התעברה מאחר, (ואפילו אם אכן התעברה מאחר יש לנו ספק ממי התעברה, ומאחר שיש מיעוט כשרים כל קבוע כמחצה על מחצה, וראה שו"ת רע"א (ח"א סי' קו). ואין כאן המקום להאריך.
ג. אם אכן יש לזוג זה ילדים א"כ השאלה אם להשיא אותם נדון כבדיעבד ולא כלכתחילה. הרי אם נמנע להשיא אותם משום החשש שמא נבעלה לפסול, הרי שאנו קובעים כי על הילדים יש חשש חללות ולכן נדון זה נחשב כבדיעבד. כך מבואר בשו"ת משיב דבר ח"ד סימן יג. ובדיעבד גם לשיטת הרמב"ם באומרת לכשר נבעלתי לא תצא כמובאר בסו"ס ו'.
בהצלחה.
