לתרומות לחץ כאן

מקור דין חבישת כיפה ופרטיו

שלום רב להרב, מאד אני נהנה מהפורום הזה הוא נפלא!
ועכשיו לענין השאלה המנהג אצל רובא דרובא אנשים שתו"מ ללבוש כיסוי ראש, יש שמקילים באזשהו אופנים, ושמעתי שבעבר בגרמניא לא הי' נהוג ללכת עם כיפה (רק בתפילה?), מה מקור המנהג ומה עיקר החיוב, ומקור לאיזה גיל מתחילים.
ואם יש יותר חיוב בשעת ברכות בהמ"ז ותפילה, או יש חיוב נוסף ללבוש כובע עליון בשביל כבוד הענין, ובעיקר רציתי לברר אם יש שיעור כמה לכסות בהראש?
כטו"ס

תשובה:

שלום רב.

בתורה שבכתב לא מוזכר החיוב לכסות את הראש, אולם בחז"ל מובא שכיסוי הראש מהוה סגולה ליראת שמים, ובשעת התפילה והברכות מדובר בחיוב גמור.

כמו כן, לאחר שנוצרה המציאות שבה יהודים שומרי תורה לבשו כיפה בכל הדורות, ומנהג זה הפך לסממן היהודי הבולט ביותר, הרי שישנו חיוב נוסף מצד "דרכי האמורי", שמשמעותו שיהודי צריך להיראות כמו יהודי. הגמרא כותבת לדוגמא, שאם היהודים רגילים ללכת עם נעלים שחורות והגוים עם נעלים אדומות, אסור ללכת עם נעליים אדומות כדי להראות כמו יהודי.

וכתבו הפוסקים שאף את הקטנים ראוי לחנך שיכסו ראשם, ונוהגים לחנכם בזה מגיל שיכולים לילך בכיפה בלא שתיפול מראשם כל העת.

בשעת התפילה יש חיוב מיוחד במקומות שנוהגים ללכת כך ברחוב להתפלל דווקא בכובע עליון נוסף, וכן כתבו הפוסקים שראוי להחמיר בזה גם בברכת המזון.

בדבר שיעור הכיפה, צריך שתראה מכל הצדדים, ובשעת אמירת תפילות וברכות ראוי שתהיה כיפה המכסה את רוב הראש.

מקורות:

גמרא שבת קנו,ב וקידושין לא,א, וכן פסק להלכה השולחן ערוך סי' ב' סעיף ו' 'ולא ילך ד' אמות בגילוי הראש מפני כבוד השכינה', ובמ"ב שם כ' שממידת חסידות אף פחות מד' אמות ובט"ז סי' ח' כתב שלאחר שכך הוא המנהג יש בזה איסור מצד חוקות העכו"ם.

לענין קטנים, ראה במ"ב שם ס"ק י"א מהמגן אברהם.

לענין תפילה בכיסוי עליון ר' במ"ב סי' צ"א ס"ק י"ב. ולענין ברכת המזון במ"ב סי' קפ"ג ס"ק י"א.

לענין שיעור הכיפה, ר' בציץ אליעזר חלק י"ג סי' י"ג וביחווה דעת חלק ד' סימן א'.

ור' בשו"ת אגרות משה או"ח חלק ד' סימן ב' לענין הליכה בלא כיסוי ראש כשצריך לעשות כן לצורך פרנסתו.

הצטרף לדיון

8 תגובות

  1. עיי' ג"כ שיטת שו"ע הרב בזה, וג"כ בנימוקי או"ח לבעהמח"ס מנחת אלעזר. ועיי' באגרות משה או"ח ח"א סי' א' שפסק שיש איסור של חוקות העכו"ם. יש עוד הרבה לכתוב על הנושא, ויש להשיג על שיטת בנו של הגר"ע יוסף שליט"א שכתב בחריפות נגד הט"ז וכל הפוסקים שפסקו שיש בהדבר משום חוקות העכו"ם. ואולי כשיש לי זמן אי"ה.

  2. יישר כח על הדברים, אכן חשוב להוסיף שדעת השולחן ערוך הרב במהדורא תנינא סי' ב' שכיום שנוהגים לכסות הראש, אסור לילך בגילוי הראש גם משום צניעות, והרי זה כמגלה בשרו.

  3. כן. זה בדיוק מה שרציתי להביא משם. חוץ מזה, יש להוסיף (אבל לצערי שכחתי המקור) שאסור להסיר כובע כשיושבים לאכול כמנהג הגויים, שאצלם לגלות את הראש נחשב ככבוד, ואצלינו הפוך. וצ"ע אם הבעי' (של חוקות הגוי) היא כשיושבים לאכול בלי כיסוי, או דוקא כשלוקחים הכובע מעל הראש. ויש בזה נפק"מ גדולה, שאם הבעי' היא לאכול כיסוי, מספיק לו כיפה אפי' אחרי שהוא הסיר כובעו. משא"כ אם האיסור הוא דוקא כשמסירים הכובע, אז אפי' אם יש לו כיפה הוא עובר על חוקות הגוי. כתבתי על זה פעם עם כל המקורות, ובעזרת ה' אני ימצא את הדף.
    יישר כח על האתר שלכם, אני למדתי הרבה ממכם, אפי' אם אני השפל לא תמיד מסכים.

  4. באגרות משה שם כתב שגם המגן אברהם מודה בישיבה כיון שדרך העכו"ם להסיר את הכובע בזמן שמתיישבים. אולי לדבריו כוונתם. אשמח אם תעדכנו אותנו במקורות הדברים, ובאופן כללי אנו תמיד שמחים לקבל תגובות, הערות וביקורות על התשובות הנכתבות באתר. תודה רבה ושבת שלום.

  5. ראו בחתם סופר עמ"ס נדרים פרק ג דך ל ע"ב ובחוקותיהם לא תלכו שזה עיקר הטעם למה על אנשים החמירו כ"כ בכיסוי ראש משא"כ אצל נשים בתולות, היות שאצל העכו"ם החשיבו להיות מגולות בנכנסם בבית תפלתם, וזה דוקא אצלם בהגברים אבל הנשים הקפידו הם לכסות שערותיהם

  6. לתלמיד הדן, יישר כח על המקור.
    אבל שם מדובר על חוק של עבודה זרה, משא"כ כאן, שאנו דנים בחוק של הבל ושטות, ועוד משום צניעות. ועיי' בתוס' מס' ע"ז דף י"א עמ' א ד.ה. ואי חוקה וכו' שמפרש שיש ב' סוגים של חוק. אבל קשה להבין הקשר ללמה בתולות לא מקפידות וגברים כן מקפידים וכו' למה שהגוים נכנסים וכו' שמשמע מזה משום זה אנו נוהגים להקפיד בזה בכל מקום ובתולות לא וכו', כי מה איכפת לנו מה הגויים עושים בבתי ע"ז שלהם, במילא אם נכנסנו לבית הכנסת בלי כיפה, יש לטעון שיש בזה משום חוק של ע"ז, אבל למה בכל מקום אחר?! וי"ל ששם החת"ס מדבר על החיוב לכסות את הראש בבתי כנסות וכו' שזה בכלל חיוב אחר, והלכה גמורה אפי' לפי הם שסוברים שיש בכיפה רק משום מידת חסידות. עיי' בשו"ע סי' צ"א סעי' ג', ומג"א שם. ועיי' ג"כ שו"ע הרב באותו מקום. ועצ"ע קצת.

  7. יישר כוח לרבנים החשובים על הדיון.
    אני הקטן לא הבנתי מה הגדר של חוקות הגויים. אם הגויים רגילים להוריד את המעיל בכניסה לבית זה נהפך לחוקותיהם? בבית משפט דורשים להוריד כובע כשהשופט נכנס. גם זה נכלל באיסור?

  8. למעשה מחמת שהרגשנו בשאלתך זה בדיוק מה שניסינו לכתוב בתשובה, שאחרי שהדבר הפך לסממן יהודי יש בחבישת כיפה או הסרתה ענין של חוקות הגויים. בשונה מהמעיל…

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל