לתרומות לחץ כאן

שינה שם אביה בכתובה

ביום שלאחר החתונה, מצאה הכלה שפעם אחת (בפעם אחרונה) נכתב שם אביה בטעות (במקום יוחנן נכתב יהודה). האם זה פוסל? אם כן, איך עושים כתובה חדשה (אפשר עדים אחרים)? תודה רבה.

תשובה:

יש לקרוע את הכתובה וצריך לכתוב כתובה חדשה. ואם העדים הראשונים זוכרים את זמן הכתובה הראשונה, יכולים הם לכתוב כתובה חדשה, ויוסיפו כי כתובה זו נכתבה תחת הכתובה הקודמת שנקרעה מחמת טעות שנמצא בה. ואם הם אינם לפנינו אפשר לקחת עדים אחרים. וראה את הנוסח בספר נחלת שבעה פרק יג.

מקורות:

מבואר בשו"ע (אבה"ע סי' קכט סעי' י') שינה שם אביו או שם אביה הגט פסול. ויש מי שאומר שאם נשאת לא תצא. וכתב בספר נחלת שבעה (ח"א סי' יב אות טז) "ויש לדקדק בכתובה בכל דבר שמדקדקים בגט כדי שאם ח"ו יקרה מקרה שיגרש אחד את אשתו ולא יהיו יודעין דקדוק כתיבת שמו או שמה או בשמות אבותם יהא נלמד מספר הכתובה". אך גם ללא דברי הנחלת שבעה, ספק גדול אם ניתן לגבות עם כתובה כזו כשאין זיהוי לאשה,  כשם שא"א לגבות עם שטר שכתוב בו שם המלוה יוסף בן שמעון, כאשר שמו הוא יוסף בן שמואל.

וכתב שם בנחלת שבעה כי אם העדים זוכרים את הקנין, יכולים הם לכתוב את זמן הקנין. ואינם צריכים לקבל שוב קנין מהבעל, משום שלא עשו שליחותן עדיין שהרי הכתובה הראשונה פסולה. למרות שיש מחלוקת בענין בשו"ע ח"מ סי' מט סעי' ו' אם יש דין "עשו שליחותן" בשאר שטרות (או שרק בגט נאמר דין זה). מ"מ פסק שם הסמ"ע כהדעות ששייך דין זה גם בשאר שטרות. ומ"מ בודאי אם עדים אחרים חותמים על הכתובה, צריכים ציוי חדש של הבעל.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. האם אין מקום לסמוך, לעניין כתובה, על שמות המשפחה המופיעים בכתובה — הרי שלכאורה די בכך לעניין זיהוי האשה. בנוסף לכך, במקרה דנן החשש של הנחלת שבעה אינו מתעורר, שכן השם נכתב בתיקונו בפעם או פעמים הראשונות, ורק בפעם אחרונה נכתב שם האב בטעות. האם אין מקום להקל, בנוגע לכתובה, בצירוף הני טעמים?

  2. ראה בשו"ע (חו"מ סי' מב סעי' ה': "היה כתוב בו למעלה דבר אחד ולמטה דבר אחר ואפשר לקיים שניהם, מקיימים אותם. אבל אם הם סותרים זה את זה, כגון שכתוב למעלה מנה ולמטה מאתים, או איפכא, הולכים אחר התחתון. והוא שלא יהיה בשטה אחרונה ואין כתוב בשטר והכל שריר וקיים". א"כ מאחר שיש סתירה בשמות וא"א לדעת האם המתחייב הוא יוסף בן שמעון או יוסף בן שמואל. הרי שהולכים אחר התחתון. ואפילו אם ודאי יש כאן טעות, אבל מאחר שא"א לדעת מה המקור ומה הטעות, ולכן דין השטר שא"א לגבות בו.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל