שאלה דחופה מאוד
האם דם בתולים מטמא גם בביאה שנייה ושלישית או כיוון שהטעם לגזרת דם בתולים הוא מחשש דם חימוד ובביאה שנייה ושלישית אין חימוד ויהיה מותר ?
תשובה:
שלום רב.
דם בתולים מטמא בכל פעם שרואים מחמת ביאה, ואין חילוק בין פעם ראשונה או שניה עד לגמר הבתולים.
מקורות:
הדברים מפורשים בדברי הרמב"ם שכתב שאפילו בקטנה שלא ראתה מעולם דם בכל זאת "כל זמן שתראה דם מחמת המכה הרי היא טמאה" וצריכה שבעה נקיים, והובא בבית יוסף (סי' קצג) וכעי"ז בשו"ע (יו"ד סי' קפז סי"ג) כתב שהבועל את הבתולה כמה פעמים, וראתה דם מחמת תשמיש, לעולם מחזקינן שהם דם בתולים עד שתשמש פעם אחת ולא תראה דם מחמת תשמיש, וכן כתבו כל הפוסקים עי' בפ"ת סי' קפז ס"ק נג בשם שו"ת פנים מאירות שדחה דברי מי שרצה להקל בזה, וכן העלו כל הפוסקים, ואמנם בכמה מהראשונים מצינו שהטעם של טומאת דם בתולים הוא מחמת "דם חימוד" [עי' בספר האשכול מהדו' רצ"א עמ' קכא] ובראב"ן (סי' שיט) אולם מדברי רוב הראשונים נראה שאין זה הטעם אלא או מחמת שמא יצא דם נדה עמו, וחששו יותר בדם בתולים, או משום גזירה שלא לסמוך על דם מכה ראה בדברי הב"י בסי' קצג [ושם לא הביא כלל טעם של דם חימוד ומוכח שלא סבר כן] וכן מוכח בדברי הרמב"ם שטימא בכל ענין, וכן מבואר בדברי הפוסקים שנראה שלא סמכו כלל על טעם זה של דם חימוד.
מה יהיה הדין שטבלה ולא ראתה דם במשך כמה ביאות ואח"כ ראתה דם והבודקת טהרה אומרת שמקור הדם זה דם בתולים?האם היא מותרת או אסורה
אם הבודקת ראתה פצע, אחת היא לנו אם זה פצע בגלל בתולים או כל דבר אחר, אבל שלא תאמר השערה אלא תמצא את הפצע…
אישה שזוהה אצלה פצע שגורם לדימום ושימשה ויצא דם.
האם תולים במכה וטהורה, או שכמו בדם בתולים שידוע שיש מכה אסורה שמא יצא דם אחר עמו?
תולים בפצע כמבואר בסי' קפז בהרחבה כל הפרטים.
השאר תגובה