האם יש איסור כמו מסייע לדבר עבירה. במכירת טלפונים חכמים לאנשים חילונים.
שהרי הטלפון עצמו לא חפץ האיסור אלא כלי, וזה דבר שאפשר לעשות איתו דברים טובים או רעים.
תשובה:
שלום רב.
אין איסור למכור פלאפון זה לאדם שיכול להשיגו במקום אחר, ואין הכרח שיעשה בו דבר אסור, ולבעל נפש ראוי לחפש עבודה בדבר שאין בו מכשול לרבים.
מקורות:
ראשית יש לדון מצד איסור 'לפני עיור לא תתן מכשול' ובמקרה זה לפי המפורש בגמרא בעבודה זרה (ו,ב) שאין איסור לפני עיור אם יש לעיור דרך נוספת לחטוא חטא זה, גם כאן לכאורה אין איסור זה כיון שהלקוח יכול למצוא אדם אחר שימכור לו מכשיר זה.
אמנם נחלקו הפוסקים אם כשהאחר שיתן את המכשול הוא גם ישראל נחשב הדבר כחד עברא דנהרא או לא, ודעת המשנה למלך הלכות מלוה ולוה פ"ד ה"ב שעובר על 'לפני עיור' בכה"ג, ובשדי חמד מערכה ו' כלל כו אות ט' כתב שגדולי האחרונים הכריעו כמשנה למלך ואם כן לכאורה כאן ייאסר.
אך מטעם אחר פשוט שבנדון זה אין איסור 'לפני עיור', מכיון שכתבו הפוסקים שהיכא שנותן לאדם דבר שיכול להשתמש בו לאיסור, אך אין בזה הכרח שיעשה כך אין איסור 'לפני עיור', וכן כתב הביאור הלכה סי' קס"ג ד"ה ואסור שמותר ליתן לחם למי שאינו נוטל ידיו אם הולך לאכול לחם זה בביתו, כי מי יודע שיאכל שם בלא נטילת ידים, וכן בכל מכירת מוצר שניתן להשתמש בו בשבת אין איסור 'לפני עיור' כיון שאין זה מוכרח, ולכן גם בכה"ג אין איסור 'לפני עיור'.
ויש לציין שבשו"ת מהר"ל דיסקין קונ"א סי' קמ"ה כתב שליכא 'לפני עיור' כשיש הפסד ממון.
ואף שכתבו תוספות בשבת (ג,א ד"ה בבא) והר"ן (בע"ז שם) שאף כשאין 'לפני עיור' דאורייתא יש איסור דרבנן של 'מסייע לידי עוברי עבירה', מכל מקום הרבה ראשונים חלקו על זה וכן פסק הרמ"א ביו"ד קנא,א, אך הביא שם את הדעות המחמירות וכתב שלבעל נפש ראוי לחוש בזה. ובנדון זה יש מקום לומר שגם לבעל נפש אין צורך להחמיר בזה על פי מה שכתב הבנין ציון (סי' ט"ו) שאיסור מסייע נאמר רק אם מסייע בשעת האיסור ממש, וכן על פי מה שכתב המהרש"ם (חלק ב' סי' קפ"ד) שאיסור מסייע הוא רק כשנותן לו את גוף הדבר שנעשה בו איסור, ואם כן במקרה זה אין איסור מסייע לידי עוברי עבירה.
