שאלה בחשבון פורקס מט"ח, יש לי רובוט שפועל אוטמטי, ללא מגע יד אדם.
האם יש בעיה להשאירו פתוח בשבת? יצויין שיש עיסקאות פתוחות שאם יסגרום לפני שבת הנזק הוא גדול מאוד. מה הדין?
[שמעתי שבקובץ אור ישראל מאנסי – לה יש נידון דומה לגבי אתר שישאר פתוח בשבת]
תשובה:
אם על ידי שמכוון הרובוט בערב שבת ודאי תתקיים המקח וממכר בשבת יש להחמיר, מפני שרבו האומרים שיש בזה איסור דרבנן. ואף שיש אומרים שמותר, מכל מקום גם לשיטתם כתבו פוסקי זמנינו שיש בזה זלזול שבת. ולכן במקום שיש לחשוש לנזק, עדיף להיזהר כבר מער"ש שלא יכנס לעסקא כזאת שיכולה להימשך לתוך השבת ויהיה בזה נזק, אבל אם קרה שיהא נזק גדול, יש מקום להקל, והמחמיר תבא עליו ברכה, והקב"ה ימלא הפסדו בזכות שמירת שבת כדת וכדין. ובאופן שאף אחרי הכוונת הרובוט יש ספק אם המו"מ יתקיים בשבת, כגון שלא ישתנה שער המטבע עד מוצ"ש, ולא יצטרך הרובוט לעשות מקח וממכר, גם נכון להחמיר, אבל בזה יש מקום להתיר.
אלי'הו רובינשטיין
מקורות:
אכן בקובץ אור ישראל מונסי קובץ לה נדון בזה באורך, ודעת הרבה מן הפוסקים שם לחומרא, והנה המדובר שם במי שיש לו אתר באינטרנט והוא מוכר סחורות ממנו, והשאלה אם יכול להשאירו פתוח בשבת, שעכו"ם יגלשו ויקנו ממנו, ובזה יש מקום להקל יותר מהמקרה שלפנינו, כי שם מדובר כשאינו עושה שום פעולה של משא ומתן לא בער"ש ולא בשבת, אלא המשא ומתן מתבצע ע"י גוים המבצעים עסקאות, ואילו במקרה שלפנינו מפעילים את הרובוט לפני שבת לבצע פעולות של משא ומתן בשבת. וכן יש חילוק נוסף, שם מדובר שהמכר שמתקיים בשבת אינו מכר גמור, או משום שנעשה בכרטיס אשראי או משום שיש אפשרות של חזרה במקח, מה שאינו במקרה שלפנינו שעיסקא שמורה לרובוט לעשות היא עיסקא גמורה ואינה ניתנת בחזרה, והוא קנין ממש.
ועתה נבוא לבאר מקור הדין בהלכה, הנה ישראל שעושה קנין לפני שבת באופן שיחול בשבת ראה בשו"ת רעק"א כתבים סי' קנט ושו"ת מהר"ם שיק או"ח סי' כה שהסיקו לאיסור, ובשו"ת כתב סופר או"ח סי' מו גם מסיק לאיסור אבל מתיר במקום מצוה, וכ"נ בשו"ת אגרות משה או"ח ח"ג סי' מד, עיי"ש באריכות. ובשו"ת אבנ"ז ח"א סי' נא ביאר החילוק בין מו"מ לשאר מלאכות שעושים לפני שבת ונגמרים בשבת שמותרים כמבואר באו"ח סי' רנב, עיי"ש. אך יש חולקים להתיר, ראה שו"ת שואל ומשיב מהדורא ו סי' נ, ודעת תורה סי' רמד, וכן משמע שנקט בחזו"א דמאי סי' ט אות יב אך אינו מוכח. נמצא שיש כאן שתי דיעות באופן שהקנין ודאי יתבצע בשבת אם מותר או אסור, אמנם אף לדעת המתירים יש לחשוש משום זילותא דשבתא, כמבואר בקובץ הנ"ל במכתבו של הגר"י ראטה ובסוף תשובת הגרמ"מ וייסמנדל בשם החלקת יעקב או"ח סי' ע, שמכל מקום יש להימנע מלעשות עסקאות כאלו, וכן הביא שם דעת מרנן הגר"ש וואזנר, הגר"מ קליין, והגר"ח קנייבסקי.
אמנם במקום שאין הדבר ודאי שהמקח וממכר יתקיים בשבת, בזה יש מקום גדול להתיר אף לדעת האוסרים, וכמש"כ בשו"ת מהרש"ג ח"ב סי' קיז, חלקת יעקב או"ח סי' סז, באר משה ח"ו סי' פד, ושמירת שבת כהלכתה פכ"ח סכ"ט הערה ע בשם הגרשז"א. ואף שפוסקים אלו דיברו במקום שאין הישראל עושה הקנין מער"ש אלא מדובר כעין המקרה בקובץ הנ"ל, שהישראל מניח סחורתו במקום מסויים ועכו"ם בא לקנותו, נמצא שהישראל מצידו לא עשה כלום, מכל מקום סברותיהם לכאורה נוגעות גם בענינינו ולכן יש להקל גם בנ"ד. אמנם בשו"ת מנחת יצחק ח"ג סי' לד אוסר גם בכי האי גוונא. וכיון שדברי המנחת יצחק וראיותיו שייכים יותר במקרה שלפנינו שהישראל עושה הקנין בער"ש שיגמר בשבת אף שאינו מוכרח להיגמר בשבת, ולכן ראוי להחמיר לכתחילה במקום שאפשר.
וראה בסוף דברי האגרות משה הנ"ל עוד אופן להתיר, בעושה המו"מ בער"ש באופן שיהא תלוי בתנאי על מה שיקרה בשבת, ולכאו' אינו שייך בענינינו.
לי נראה שהמקרה כאן הרבה יותר קל מאתרי האינטרנט הפתוחים בשבת,
מכיון שכאן אין באמת מוכר וקונה, אלא זה מסחר וירטואלי, בפרט אלו הממנפים, ברור שאין מי שקונה ברגע זה בכזה מינוף,
וא"כ זה ל"ש לנידון הרע"א וכל מה שנכתב בטוט"ד.
עיינתי בדבריך וליתר שאת התקשרתי לאחד שעוסק בזה ומכיר הצד המסחרי והצד ההלכתי היטב, וזה מה שהעלתי לאחר העיון ושמיעת דבריו, אמנם זה לא מקח וממכר על חפצים ממשיים, מכל מקום הרי זה דומה לאחד שמהמר שאם יקרה כך וכך הריני מתחייב לך וכך כך, ובלשון הלכתי הרי זה דומה לאומר אם ירד גשמים בשבת הריני מתחייב לך מאה ש"ח, שודאי כאשר ירד גשם בשבת מתחייב בחיוב זה, כמובן באופן שאינה אסתמכתא, כמו כן בענינינו מי שקובע ערב שבת שאם שער המטבע ירד לרמה מסויימת ימכור, ואם יעלה לרמה מסויימת יקנה, הרי זה כאומר אם ירד גשם הריני מתחייב בכך וכך מעות, שהדבר דומה למקח וממכר בשבת, ויש בזה הגזירה שמא יכתוב, ושייך דברי רעק"א שאוסר מו"מ שהקנין שלו חל בשבת גם בהתחייבות כזו. לסיום יש צדק בדבריך שכאן זה אין זה מו"מ אמיתי, מכ"מ אין בזה כדי להתיר. ובפרט שיש לתת את הדעת על זילותא דשבתא שהאריכו בזה האחרונים, וגם בניד"ד יתכן שיהיה מצב שכולם שובתים שבתם כאשר עסקיהם ממשיכים כרגיל.
מקורות:
לגבי התחייבות, פשטות התחייבות בשבת אסורה ובפרט כאשרת ההתחייבות נעשה ע"י קנין, כמו כאן שהמעות שהכניס לעיסקא היא כקנין להתחייבות שלו, כן מבואר במג"א סי' שו ס"ק טו ובמשנ"ב ס"ק לג, אמנם בט"ז שם סק"ב לא משמע כן וכן נראה במשנ"ב סי' שו ס"ק כז שהתחייבות ממון אינו בכלל מו"מ, אך י"ל שכוונתם דווקא בכגון צדקה שזה ייחוד מעות ולא התחייבות גמורה. לגבי אם דברי רעק"א נאמרו בתנאי, עי' בדבריו שם שמפורש אוסר גם תנאי שנגמר בשבת.
השאר תגובה