האם בעניין להיות מעשרה ראשונים אומרים חשב אדם לעשות מצווה ונאנס ולא עשאה מעלים עליו כאילו עשאה.
היינו, שאם אדם הגיע לבית הכנסת רבע שעה לפני התפילה כדי לזכות להיות מעשרה ראשונים, ולבסוף כבר היו שם עשרה, האם נחשב לו שקיים את הדין של עשרה ראשונים, מהטעם של חשב לעשות מצווה ונאנס ולא עשאה מעלים עליו כאילו עשאה.
תשובה
מסתבר שאינו נחשב כאילו עשאה, שכל הדין שמי שחושב לעשות מצווה מחשיבים את זה כאילו עשאה זה במקרה שלא טעה בעצם המחשבה שלו, ולמשל שאדם חשב להתפלל תפילת שחרית, ואחר כך נאנס ולא להתפלל, במקרה כזה מכיון שמחשבתו היא מחשבה אמיתית, נחשב לו כאילו קיים את המצווה, אבל אדם שמשער שאם הוא יגיע רבע שעה לפני התפלה הוא יהיה מעשרה ראשונים, ולבסוף כבר היה שם עשרה ראשונים, האדם הזה פעל כפי המחשבות שלו והגיע רבע שעה לפני התפלה, אלא שטעה בעצם המחשבה שלו, שהרי כדי להיות מעשרה ראשונים היה צריך להגיע חצי שעה לפני התפלה, ובמקרה כזה מסתבר שאינו נחשב שחשב לעשות מצווה ולא עשאה.
