שלום, האם אישה יכולה לומר קדיש בקול רם – מדובר במקרה שישנם עוד גברים איתה שגם אומרים קדיש. תודה,
חודש טוב
תשובה:
אשה לא אומרת קדיש ואף במקום שלא שומעים קולה. [וכל קדיש שלא שומעים את אמירת הקדיש אין באמירה זו מאומה ולא נחשב לאמירת קדיש].
וכפי שהכריע בזה בעל המטה אפרים "מי שאין לו בנים רק בת וצוה לפני פטירתו שילמדו עשרה בביתו בשכרם ואחר הלימוד תאמר הבת קידש אין לשמוע לו ויש למחות שלא לעשות כן ומכל שכן שאין להניח שתאמר קדיש של תפלה ואפילו אם היא פנויה אסורה וכמכל שכן אי אפשר חלילה להשמיע קולה לרבים באמירת קדיש בין בבית הכנסת בין במנין , אלא אם תרצה לזכות את אביה תהיה זהירה בכל עתות התפלה בין בבית הכנסת בין במנין להטות אזנה באמירת קדישים לענות אמן בכוונה רוצוי ויודע מחשבות יחשוב לה כאילו אמרה וקיימה מצות אביו" [וביאר שם שהיינו אף במקום שאין משום קול באשה ערוה].
מקורות:
דעת רוב ככל הפוסקים היא שאין לאשה לומר קדיש כלל וכלל וכמבואר בשו"ת חוות יאיר (סי' רכב) שיש למחות ביד אשה שרוצה לומר קדיש, והסכים עמו בשו"ת כנסת יחזקאל (הובא בבאר היטב או"ח סי' קלב סק"ה) וכן כתב בבית לחם יהודה (יו"ד סי' שעז סק"ה) וכתב שהדבר נחשב ל"חוכא ואיטלולא", וכ"כ במטה אפרים (דיני קדיש יתום שער ד' ס"ט ובאלף למטה סק"ט שאף במקום שאין בו משום קול באשה ערוה יש למחות ולאסור אמירת קדיש ע"י אשה משום שבזמן הזה שכיח פריצותא ואם בדורו כן בדורינו על אחת כו"כ) ובקיצור שולחן ערוך (סי' כו ס"כ), וכ"כ בשו"ת תורה לשמה (סי' כז) ובשדי חמד (מערכת אבילות כלל קס) ובשו"ת שלמת חיים (סי' תריז) ושו"ת משפטי עוזיאל (או"ח ח"ב סי' יב), שו"ת דברי ישראל (ח"ג סי' לג) ושו"ת ציץ אליעזר (חי"ד סי' ז), וראה עוד בארוכה בזה בשו"ת יחל ישראל (ח"א סי' פד) שקיבץ דעות גדולי הפוסקים בזה וכן העלה בילקוט יוסף (או"ח סי' נו סעיף לא).
אף המקילים שאשה תאמר קדיש היינו לכל היותר בבית פרטי ולא בבית הכנסת עי' שו"ת שבות יעקב (ח"ב סי' צג) ושו"ת תשובה מאהבה (ח"ב סי' רכט אות י) שהקילו דווקא בבית הנפטר ולא בבית הכנסת בכלל. ובחוברת הפרדס (תשכג קובץ ו) בדעת הגרי"א ענקין הקיל בעזרת נשים בפני נשים בלבד, וגם עליו חלקו הפוסקים עי' שו"ת מנחת יצחק (ח"ד סי' ל) וקובץ הפרדס (לח חוברת א סי' ד) באריכות שבפני נשים בלא עשרה זכרים אין לומר כלל משום שאין אומרים קדושה אלא בפני י' זכרים.
כבוד הרב, האם הרב עובדיה זצ"ל לא התיר לבת לקרא קדיש על אביה אם אין לה אחים?
ציינו לילקוט יוסף. עיי"ש.
אכן כן. אבל לא בבית הכנסת. כך כתב בחזון עובדיה (אבלות ח"א עמוד שנו)
"מי שמת ולא הניח אחריו בנים זכרים כי אם בת אין הבת יכולה לומר קדיש אבל לא בבית הכנסת. אלא רק אם נאספים בביתה ללמוד תורה ופרקי תהילים יכולה לומר קדיש לאחר מכן".
שלום
האם ניתן למחות וכיצד ?
תתייעץ עם הרב המקומי שבודאי מכיר את הלך הרוחות…
בכתבי הרב הנקין (ח"ב סימן ד', והובא גם על ידי נכדו בשו"ת בני בנים ח"ב סימן ז') נראה שכל איסור האחרונים בזה הוא רק מחמת מה שהיה נהוג אז שאיש אחד יאמר הקדיש כשהוא לפני התיבה, ולכך היה מקום שיבואו להתיר שאשה תהיה שליחת ציבור. אבל השתא בזמן הזה שאומרים כולם אחד ממקומותיהם ליכא למיחש. רק אם תהיה = מחיצה וכדומה. יש לציין לדברי האגרות משה או"ח ח"ה סימן י"ב מה שהביא שהיה דורות שנהגו שאשה אבלה תבוא לומר קדיש. וכן ציינו לדברי הגרח"פ שיינברג בספר תאריך ישראל סימן י"ט. שהביא שזוכר שאכן היה מנהג כזה שנשים אמרו קדיש יתום. ולדברי הרב יואל ולווסקי, שהובאו בירחון הדרום (קובץ נ"ז אלול תשמ"ח).
למעשה יש להמנע, זו פריצת גדר ובדור שלנו יש לזה משמעות רבה וזה מאוד חשוב.
דומי שגם לרב עובדיה היה איזשהו חשש מהענין, ולכן בחר ג' סייגים לזה. שוב, בדברי האגרו"מ ועוד רבות מן האחרונים נראה שהיה המנהג פעם כן.
הרב עובדיה יוסף (חזו"ע, א', עמ' שנ"ו) התיר קדיש בבית רק על לימוד תורה ואמירת תהילים, אך לא התיר אמירת קדיש על תפילה, גם לא במנין פרטי בבית
קשה להאמין שהיה מנהג כזה כאשר רוב ככל הפוסקים כותבים שהמנהג לא כך.
כוונת האג"מ שאישה הייתה באה לבית הכנסת כדי לארגן שיאמרו על בעלה קדיש.
בכלל תשובת האג"מ בכלל נוגעת לעניין אחר ולא עוסקת באופן ישיר בשאלה זו
זה לא משמעות לשונו, אבל לא שחבו לעצם הענין בודאי אין לאשה לומר קדיש.
השאר תגובה