והנה, בגג ששייך לבעל הדירה העליונה, לכאורה הוא ממש ציורו של הרא"ש דהעליון משועבד לתקן גגו כדי שלא יחדרו המים לתחתונים. אך יש מקום לחלק ע"פ דברי הנתיבות הנ"ל, דלדברי הנתיבות דוקא בגלל שהתחתונים מתחייבים לתקן כל אחד חלקו אף שהוא צורך כולם, כנגד זה משתעבד העליון לתקן גגו. אך בבתים שלנו לכאורה אין התחתונים משתעבדים לכך, שהרי הקיר החיצוני של הבנין הוא רכוש משותף.
(ואין זה נוגע לשאלה אם אנו מתחשבים בחוק בתים משותפים, שכל הנידון הוא לענין חיובים שיש בין הדיירים, אבל פשוט שמה שלא נמכר לו אינו שלו. וכמו דפשוט שבגג שהוא רכוש משותף אין לעליון בעלות עליו שכן נמכר לכל אחד שותפות בגג, כך נמכר לכל אחד שותפות בקירות חיצוניים). א"כ אפשר דשוב אין זה מוגדר כתח"י וברשותו, וא"כ בטל חיוב כל אחד לתקן כותלו בבתים שלנו. ובספר משמרת שלום יצא לדון מטעם אחר, שכיום אין כל אחד מתקן כותלו, שכיום כל הכתלים דין יסודות להם, עיי"ש. וא"כ אין העליון מקבל שום תמורה כנגד ההשתעבדות לתיקון גגו ושוב אין הוא משתעבד.
אך נראה שאף דמדברי הנתיבות משמע כך, יש לעיין בדבר. דאמנם אמת הוא שחז"ל קבעו שכל אחד יתקן מה שברשותו, אך לא נתבאר בשום מקום דהוא בתמורה לחיוב שעבוד של חבירו. הגע עצמך, לדברי הריב"ש שאין על בעל הגגו לתקן גגו ואין הוא חייב כלום לשכנים שתחתיו, וכי אין הוא יכול לכופם לתקן כותל. ולכאורה יש ראייה גדולה לדברנו דאשכחן גבי בית הבד דיש על גבו גינה דאם נפחת בית הבד, הרי משועבד הוא לתקן גגו לצורך בעל הגינה. ואמנם אין יורדים לנכסיו בשביל זה, אבל זכותו של בעל הגינה לירד ולזרוע תוך בית הבד כל עוד לא יתקן הוא את גגו. והרי לא מצאנו שום חיוב שיש לבעל הגינה כלפי בעל בית הבד. (אמנם הנתיבות בריש ס' קס"ה יצא לחדש דיש גם שעבוד לבעל הגינה כלפי בעל בית הבד, דהתחתון צריך לעפר והעליון משועבד לכך. ולשיטתו ליכא ראיה). אע"כ דהך סברא דחז"ל קבעו דכל אחד משועבד לתקן שברשותו אין זה תלי כלל בתמורה שכנגד. לפיכך נראה שגם בבתים שלנו, בעל העליון שהוא הגג משועבד לתחתון לתקן גגו לדעת הרא"ש והרמ"א. אך לדעת המחבר דלית ליה לסברת הרא"ש, כל הדיירים שנהנים מהאיטום משתתפים בשוה. וצריך לברר עד כמה הרטיבות עלולה להתפשט בבואנו לחייב את הדיירים האחרים, כנ"ל.
נכתב על ידי:
הרב אריה גרוס
