לתרומות לחץ כאן

חיוב שכנים במניעת חדירת מים מהגג

שאלה:

בימינו שרבים מהמגורים הם בבתים משותפים, על מי חלה האחריות למנוע חדירת מי גשמים דרך גג הבניין.

שאלה זו מחולקת לשלשה אופנים:

א. גג בנין, שהגג עצמו הוא רכוש משותף לכל דיירי הבנין.

ב. גג פרטי השייך לבעל הדירה שמתחתיו, כמו שמצוי שהקבלן מוכר לקומה העליונה את הגג שמעל דירתו ("הצמדה").

ג. גג פנטהאוז ששיך באופן פרטי לדייר אחד, ואילו הדירה שמתחת לפנטהאוז שייכת לאחר.

תשובה:

א. בפנטהאוז, נראה כי אין לחייב את בעליו במניעת חדירת מי הגשמים דרך אותו הפנטהאוז על פי דין תורה.

ב. בגג משותף, נראה כי א"א לחייב את הדיירים בזיפותו כל עוד לא הוכח כי הרטיבות מלמעלה עלולה לפגוע בעתיד גם בקומות התחתונות.

ג. גג פרטי המוצמד לבעל הקומה העליונה, לדעת הרמ"א לא זו בלבד שהם פטורים מתיקונו, אלא שבעליו משועבד להם לתקנו. ולדעת השו"ע, למרות שהוא אינו משועבד להם, אך הם גם פטורים מתיקון הגג כל עוד לא הוכח כי הרטיבות עלולה להתפשט אליהם.

ד. כל הנ"ל הוא מדין תורה, אך אם מנהג המדינה כהיום הוא לחייב את השותפים כולם, יש לילך אחר המנהג.

מקורות:

מצינו בב"מ קיז. פלוגתא דאמוראי אם בעל העליה מחויב לתקן את הרצפה שלו כדי למנוע חדירת מי תשמישו לשכן שגר תחתו, ויסוד המחלוקת היא האם בנזקי שכנים על המזיק  להרחיק עצמו או הניזק. להלכה נפסק (קנה ב) דעליון פטור מלתקן דעל הניזק להרחיק עצמו. (אמנם במקרה שהמים יורדים מיד למטה, חשיב גירי דיליה וחייב למנוע זאת). והנה אם מותר לו לשפוך מי תשמישו (באופן שאין זו גירי דיליה), כ"ש דמי גשמים שאין הוא השופך,א"צ למנוע שלא יחדרו לתחתון. וקילא מי גשמים טפי, שאפילו חודרים מיד לתחתון א"צ למנוע ירידתם, שהרי סוף סוף אין זה גירי דיליה.

אך מאידך מצאנו בדברי הרא"ש (ב"מ קטז). שאסור לבעל העלייה להסיר גגו ולגרום ע"י כך לחדירת מי גשמים לתחתון. וז"ל: דהגג משועבד לבעה"ב אף שיש תקרה כי הדבר ידוע אם ירדו גשמים על התקרה שיעברו לבית ואדעתא דהכי חלקו מעיקרא שיתקן בעל העליה את גגו שלא יזיקו מי גשמים לתחתון עכ"ל. ודבריו לכאורה נסתרים מהגמרא הנ"ל.

אמנם טעם החילוק נמצא להדיא בדברי הדרישה (קסד) וז"ל: דהא דנשתעבד העליון לתקן לו הגג כמ"ש הרא"ש, היינו דוקא בזמן שהעליה קיימת ודר בה וצריך לתקנה עבור עצמו שלא ירדו עליו גשמים, אזי פטור בעל הבית מאותה הוצאה, עכ"ל. הרי מבואר דטעם דנשתעבד עליון מתחילה הוא משום דזקוק לעצמו לגג תקין. משא"כ במקרים שהחדירה היא מהרצפה שאין לעליון שום צורך שהרצפה שתחתיו תהיה אטומה למים, ע"כ לזה לא נשתעבד. ובדומה מצאנו בטור קס"ד דאין התחתון משועבד לתקן תקרה לבעל העלייה, דאין הוא צריך לתקרה דהגג מגין עליו. מבואר דשעבוד שכן לחבירו, הוא תוצאה של צורכו הוא.

והנה לדברי הפרישה נראה שאם ראובן קנה גגו של שמעון ומשתמש שם בתור גג פתוח, אין הוא חייב למנוע חדירת מי גשמים לביתו של שמעון, שהרי אין לו שום צורך בכך, ואין לומר דנשתעבד לזה. ואכן מצאנו בשו"ת הריב"ש (ס' תקיז) שפסק כן. ותורף השאלה שם הוא, בלוי שקנה חצי גג חברו והחצי השני קנה ראובן שהוא גם בעל העלייה שתחת הגג, והמרזב המנקז את מי הגשמים מתחיל בחלקו של לוי ונשפך לחלקו של ראובן. ודן הריב"ש האם ראובן יכול לסתום הצינור כדי שלא יעברו המים דרך גגו, וליצור בריכה בגגו של לוי, ושוב יחויב לוי לעשות בנין שימנע את חדירת מי הגשמים דרך הגג לתוך העליה השייכת לראובן. והכריע הריב"ש דאף שיכול לסתום הצינור, מ"מ אין לו שום תביעה  על לוי למנוע חדירת מי הגשמים, דקיי"ל כרבי יוסי דעל הניזק להרחיק עצמו כדאמרינן בפרק בבית והעליה גבי מי תשמישו של עליון. והוסיף, דאפילו הגשמים יורדים בשפע ומחלחלים מיד לעליה ג"כ פטור, דסו"ס אין זה גירי דיליה, דהגשמים יורדים מאליהם ולא מכוחו. ודברי הריב"ש נפסקו להלכה ברמ"א (קנה ב) דאין בעל העליה צריך למנוע חדירת מי גשמים לבית.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל