אך לכאורה יש לעיין מצד אחר בהאי דין, דהנה הנתיבות (קסד א) הקשה אמאי לא אמרינן דכל השותפין ישתתפו בתיקון הגג שהרי כולם צריכים לגג. וכמו בכל שותפין אמרינן דתיקון שהוא לתועלת כולם וא"א לתקן לאחד מבלי שהשני יהנה כולם משועבדים לזה. ותי' דכיון שיש גם צורך בתיקון הכתלים וגם בתיקון הגג, אומדנא דמוכח הוא דניחא לכולם לחלק את האחריות כך שכל אחד אחראי על מה שתחת ידו. והנה בנידו"ד בגג משותף או בדירת פנטהאוז פשוט דאין בעל הגג משועבד לתקן הגג. שהרי אין לו צורך בתיקון זה. אך לעניין בעל הדירה שתחת הגג יל"ע בדבר. שהרי הרא"ש חידש דהעליון מתקן הגג מאחר שהוא תחת ידו וברשותו כהבנת הנתיבות. והתם בעל העלייה הוא בעלים גמורים על הגג. אבל בנידו"ד ששטח הגג גופא שייך לאחר יל"ע אי חשוב תחת ידו וברשותו של בעל הדירה מתחתיו. ואם אכן ליתא כאן לדינו של הרא"ש, באופן זו הדר דינא לדוכתא דכל השותפין הצריכים לאותו תיקון משתתפיו בשוה. ולדעת המחבר דלית ליה לדינא דהרא"ש פשוט דהתיקון מוטל על כל הנהנים מתיקון זה כדברי הנתיבות.
אמנם כל זה לא ברור, דאפשר דהגג כן נחשב ברשותו וחייב לתקנו עכ"פ לדעת הרא"ש. ולכו"ע יש לעיין האם בעלי הקומות התחתונות זקוקים לתיקון זה, דיש לדון עד כמה יש סבירות שהרטיבות תתפשט לקומות התחתנות.
