שאלה:
כמובן שלנו אין שום כלים למדוד זאת ובפרט לאור דברי המשנה "שאין אתה יודע מתן שכרן" אך אני בכל זאת מוצאים שחז"ל השתמשו במדדים מסויימים לקטלג זאת. הסוגיה המפורסמת בפרק "יום-הכיפורים" ששם זה מדורג ביטול עשה, לאו, מלקות, מיתה בידי שמים, מיתה בידי אדם לעומת זאת מוצאים הרבה חטאים שהעונשים עליהם יותר קלים אך הם נחשבים כיותר חמורים כגון ע"ז שזה "רק" סייף הרי הו ב"הירג ואל יעבור" בעוד שחלול-שבת שזה סקילה "חלל עליו שבת אחת וכו'"? ומיכון שהזכרנו חלול-שבת מול רוצח הרי שח"ש יותר חמור שהרי מחלל שבת בפרהסיה יצא מכלל ישראל משא"כ ברוצח. אז איך בדיוק ניתן לסדר את כל הסוגיות בנושא?
תשובה:
שלום וברכה
ככלל דרגת העונש היא בהחלט עשויה להיות מדד לחומרת החטא, ובודאי כאשר יש חילוקי מדרגות ממש, כלומר דבר שעונשו רק מלקות ואין מיתה בכלל, בודאי קל מדבר שיש בו עונש מיתה וכו'. מה שנוגע ליהרג ואל יעבור אינו בדוקא בגלל חומרת העוון, אלא בגלל תוכנו ומהותו, עבודה זרה היא כפירה בה' ויש בה חילול ה' ולכן לא התירו לעבור על כך גם להצלת גופו. שפיכות דמים, הדם שלך לא יותר סמוק משל חברך, ולכן אין היתר להרוג אדם אחר כדי להציל את עצמך וכו'. לפעמים התוכן הוא הקובע ולא חומרת העוון.
