שאלה:
הרב אדם שלקח לביבות (בשרי) ושם על מחבת פסים א האם עשה בסדר ב אם לא בסדר מה דין המחבת?
תשובה:
שלום וברכה
אם הלביבות אכן בשריות הרי שהמחבת נעשתה בשרית וטעונה הכשרה, רק תפרט יותר למה אתה חושב שהן בשריות…
שבת שלום.
שאלות שנצפות עכשיו:
מאמרים אחרונים
מדריכים הלכתיים
מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?
מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל
היתכונתי לבבות סליחה
ברור שזה נהיה בשרי, הבעיה היא האם זה עבר הכשרה או לא, שאם זה עם דם זו בעיה נוספת מעבר לבשר בחלב, תפרט יותר…
איך ההכשר צריל להעשות כדי לדעת עם נעשה נכון?
הכשרת לבבות או כבד צריכה להיות על רשת שהדם נוזל למטה ולא במחבת שהדם מצטבר ואוסר אותה.
תודה אז אדם לא הכשיר לבבות על ידי רשת אלא ישר קנה מהחנות את הלבבות שם במחבת את הלבבות מה דין המחבת? ועם אסורה האם אפשר להכשירה?
כבד שלא נצלה על גבי רשת כדין אלא טוגן במחבת או נתבשל, מותר באכילה אולם המחבת טעונה הכשרה, ויש מן הפוסקים שכתבו שאין להתיר כבד זה לאכילה אלא במקום שהדבר כרוך בהפסד מרובה או בביטול עונג שבת. כמו כן, אף לדעת המקילים בדבר, יש להדיח את הכבד היטב קודם אכילתו משאריות הדם.
המחבת צריכה ליבון וברוב סוגי המחבתות של זמנינו לא שייך ללבנם בלא שינזקו ולכן אין להשתמש במחבת זו שוב, אלא אם כן ניתן ללבן אותה ליבון חמור שזה עד שתאדים.
ראה שולחן ערוך יו”ד סי’ עג סעי’ א, שו”ת זבחי צדק סי’ יד, וכף החיים שם סעי’ טו. וע”ע שו”ת יחוה דעת חלק ב סי’ נא.
יישר כח. לגבי אכילת לבבות שהתבשלו ללא קריעה, הדין שונה מכבד, עיין סי׳ עב סעי׳ ב׳ דגם למחבר אסור.
עניתם לי לגבי כבד ה"ה ללבבות?
כן.
במחילת כבודכם, אומנם לגבי המחבת אין הבדל אבל לגבי אכילה לכאורה יש הבדל בין לב לכבד. בכבד מבואר בראשונים ומובא במחבר ונו״כ (עג׳ א׳) שמותר בדיעבד כשהתבשל בדמו מכיוון ש״פולטת ואינה בולעת״ כיוון שיש בכבד ריבוי דם. אבל לגבי לב לא שייך סברא זו, רק יש מחלוקת ראשונים (בב״י ריש סי׳ עב) האם אמרינן שלב שייע בעניין שאם התבשל לבדו מותר כשאין שישים נגדו. המחבר שם פוסק כדעת ר״ת שאם התבשל לבדו הלב נאסר. ובכף החיים שם אות ט, משום דע״י בישול בולע ולא אמרינן דשיע. (לא מצאתי את הזבחי צדק ויחווה דעת שציינתם).
השאר תגובה