שאלה:
שלום,
בחור אחד לקח עגלה מהמכולת על מנת להביא לביתו מה שקנה, ואח"כ התכוון להחזיר אותה. בינתיים איחר לאיזה מקום, אז הפציר באחותו (יותר מבת שתים עשרה) שהיא תחזיר העגלה למכולת. בהתחלה היא לא רצתה, אבל בסוף אמרה לאחיה שהיא תחזיר (לדבריה, בגלל שהפציר בה הרבה). עברו כמה שעות והיא שכחה להחזיר. למחורת בבוקר העגלה לא היתה בפתח הדירה, איפה שהשאירו אותה. יש שתי אפשרויות: או שנגנבה, או נאספה ע"י אחד מהעובדים של המכולת (כידוע בעלי מכולות יודעים שהאנשים שוכחים להחזיר עגלות, ולכן מדי פעם שולחים מישהו שיסתובב בשכונה ויאסוף אותם).
השאלות:
א. לפי ההלכה האם האח הראשון שהוציא העגלה אחראי על העגלה?
ב. האם משתנה הדין אם האח ביקש רשות מבעל המכולת להוציאה, או לא ביקש רשות?
ג. האם האחות שהסכימה להחזיר העגלה (חצי בעל כורחה, לדבריה) אחראית?
ד. יש מקום שהאבא ינהג לפנים משורת הדין כדי שבניו לא יהיו חייבים, וייגש לבעל המכולת לשאול אותו על העניין, או אף יציע לו לשלם מחיר העגלה?
תשובה:
שלום וברכה,
מי שלקח את העגלה אם לקח עם רשות נחשב לשואל. ואם לקח בלא רשות נחשב לגזלן, בכל מקרה לא נפטר מחיובו עד שיחזיר את העגלה לצרכניה.
האחות שהסכימה להחזיר, לא פוטר את השואל על ההשבה, ולכן כל עוד ולא הושבה העגלה חייב השואל הראשון. אלא שאם האחות שהסכימה להחזיר עשתה קניין משיכה בעגלה נחשב שגם היא נעשתה שומר וגם היא אחראית על העגלה, ואם לא עשתה שום קניין על העגלה לא נעשתה שומר ואין לה שום חיוב על העגלה. וחייב השואל בלבד.
האבא אינו חייב לשלם את חיובי בניו, אלא שאם מרחם עליהם ורוצה שלא יהיה על בניו איסור גזל, ישלם עבורם את חיוביהם.
בהצלחה.
מקורות:
ראה שו"ע חו"מ סימן שמ סעיף ח שמבואר שאם שלח שואל את החפץ השאול ביד שליח, לא נפטר השליח מחיובו עד שיגיע ליד הבעלים. ולכן לא נפטר האח ששאל את העגלה בהסכמת האחות שתחזיר. אלא שאם האחות עשתה קניין משיכה נעשית היא שומר, ואם עשתה קניין אינה חייבת כדין כל שומר שלא עשה קניין והסכים בפיו לשמור שנחלקו הראשונים האם נעשה שומר, והלכה רווחת שאינו נעשה שומר. ראה שו"ע סימן רצא סעיף ה ובש"ך ס"ק יג.
