שאלה:
הייתי בביכנ"ס מסויים ולקחתי עט מהגמ"ח לכתוב ד"ת. לאחר מכן עברתי לביכנ"ס שני ולקחתי עט מהגמ"ח להמשיך את הכתיבה. הגעתי הביתה ומצאתי עט א' בכיסי. 99% שלא היה לי משלי אלא מא' משני הבתי-כנסיות שכנראה שכחתי להחזיר והכנסתי בטעות לכיס. אין לי מושג מאיזה משני הבתי-כנסיות. מה עלי לעשות כעת? האם אצטרך להחזיר לשניהם? או שמא ניתן להקל ולומר שכיון שזה בעצם לא של הביכנ"ס אלא של גמ"ח – מה לי הכא מה לי התם ורק לשים באחד מהם? וע"פ סברה זו – אפילו לא בא' מהם אלא בביכנ"ס שלישי! מאידך גיסא – יתכן שהתורם/בעל-הגמ"ח מקפיד שהעט שהוא תרם או הגמ"ח שהוא מנהל יהיו החפצים לבאי אותו ביכנ"ס ואין רצונו שיעבירו מגמ"ח לגמ"ח?
תשובה:
שלום וברכה,
את העט שבידו יניח בגמ"ח של בית כנסת שיבחר. ופטור גם כלפי הגמ"ח שבבית כנסת השני. אמנם ראוי להחמיר ולשלם עט נוסף לגמ"ח השני. אך אין זה חובה הלכתית – ראה מקורות.
בהצלחה.
מקורות:
אדם ששאל עט ולא זוכר מאיזה גמ"ח שאל, דינו כלפי כל אחד כאיני יודע אם פרעתיך, ואין כאן תובע שתובעו בברי, ולכן פטור מעיקר הדין. כמבואר בשו"ע חו"מ סימן עה סעף י.
אלא שבכל איני יודע אם פרעתיך ואין הלה תובעו אם רצה לצאת ידי שמים חייב לשלם. וא"כ לפ"ז אם רוצה לצאת יד"ש חייב לשלם לשני הגמחי"ם. אלא שיש כאן כמה סיבות לפוטרו. א. בספר שערי יושר פרק ה סימן טז כתב שהדין של לצי"ש באיני יודע אם פרעתיך, שונה מכל חיוב לצי"ש בדיני ממונות. שבכל דיני ממונות חייב לשלם, אלא שאין בי"ד יורדים לנכסיו. ואילו כאן אין עליו חיוב תשלומים כלל, כיון שהוא מוחזק, ואין מוציאים ממון מספק מיד המוחזק. אלא שאם אינו רוצה להסתמך על המוחזקות שלו יצטרך לשלם. וכן כתב בש"ך סימן פח ס"ק לו שלצי"ש שהוזכר כאן הוא מדת חסידות, ואפשר שכוונתו לדברי השערי יושר.
ב. מסתבר שהחפצים של הגמ"ח נתרמו לטובת הציבור, ואם כן דינם כדין ממון עניים, שאין בהם חיוב שמירה, שכתוב לשמור ולא לחלק לעניים, כמבואר בסימן שא סעיף ו. אלא שגם בזה נחלקו הפוסקים האם פטור זה הוא מיעוט מתשלומים, או שהשומר חייב לשלם, אלא שאין מי שיוכל לתובעו, אבל הוא עצמו חיב בידי שמים. וראה בפתחי תשובה שם שהביא את דעת החוות יאיר שחייב לצי"ש. אמנם יש שחלקו על זה. ולכן מעיקר הדין אינו חייב אפילו לא לצאת ידי שמים. אלא שאם בקלות ניתן להשיב שלני המקומות וההוצאה היא קטנה מאוד, כדאי להחמיר אם יוכל.
