חריף בכלי טרף שאינו בן יומו

רבני בית ההוראה
כ"ט סיון ה'תשע"ח

שאלה:

שלום וברכה

כלי טרף שאינו בן יומו שבישל בו מאכל חריף, האם החריף עושה את הכלי בן יומו, לענין שיאסור אפילו מאכלים רגילים לעשרים וארבע שעות הקרובות, או שרק החריף נאסר אבל אינו עושה את הכלי בן יומו?

תשובה:

שלום וברכה

במקרה שהוא בלע היתר, כלומר כלי בשרי שאינו בן יומו שטיגנו בו בצל פרווה, כיון שהטעם החוזר ונבלע מהבצל הוא נ”ט בר נ”ט דהיתרא, אף שהוא משובח יש להקל, אבל בכלי טרף, או בצל שנחתך בסכין חלבית וטוגן בכלי בשרי, זה כבר בעיה ויש להכשיר את הכלי, וגם הטעם נחשב בן יומו. כמובן דין זה אמור למנהג בני אשכנז ורוב בני ספרד שמחמירים בדבר חריף גם באינו בן יומו, אמנם בדעת השולחן ערוך בזה יש כמה סתירות וספק גדול, הכרעת הגאון רבי עובדיה יוסף זצ”ל להקל בענין באינו בן יומו, בכלי בן יומו ודאי יש להחמיר לכל הדעות. כמו כן, הבן איש חי בפרשת קרח החמיר בזה מאוד גם בכלי שאינו בן יומו וכדעת הרמ”א בסי’ צה, ולא התיר אלא במקום שיש הפסד מרובה, ולכן גם לספרדים יש להחמיר ולהגעיל את המחבת.

מקורות:

ראה יביע אומר ח”ח או”ח סי’ מג בהרחבה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים