ספק חמץ שעבר עליו הפסח

רבני בית ההוראה
ח' אייר ה'תשע"ח

שאלה:

אדם דתי קיבל אחר פסח לפני 3 שנים בקבוק משקה שיש בו ודאי חמץ מאדם שאינו דתי כלל
לא היה לו נעים לשאול אם נקנה לפני או אחרי הפסח והיכן ובמקום שמכר חמץ או לא .
במהלך 3 השנים המקבל מכר את חמצו כדין מדי שנה .
מה דין הבקבוק עכשיו האם הוא בכלל חמץ שעבר עליו הפסח .
או ספק דרבנן להקל .
או שכיון שהיה יכול לברר ופשע או שגג ולא בירר בזמן הנכון ,יש לאסור את הבקבוק עליו .
נא אם אפשר מקורות ואסמכתאות וסברות
תודה

תשובה:

שלום רב,

בשו”ת חתם סופר סי’ קיד החמיר בספק חמץ שעבר עליו הפסח, וחלקו עליו רבים, ראה בחק יעקב סי’ תמט, ובשו”ת בית שלמה או”ח סי’ סב, וכן ראה בשדי חמד מערכת חמץ ומצה (כרך ה’ עמוד א’ קה) ועוד אחרונים. מאחר שזה איסור דרבנן וממילא ספק באיסור דרבנן מותר. אולם ראוי לשים לב שגם החתם סופר עוסק באופן שודאי נמכר באופן כלשהו אלא שיש ספק אם חלה המכירה או אם זה היה חמץ בפסח. כלומר, יש המציאות ברורה, והספק בעצם היה כבר בפסח עצמו שעליו היו ודאי צריכים להחמיר כמו כל ספק דאורייתא. לכן כתב החת”ס שיש להחמיר בו לאחר הפסח. אבל בספק שאתה מציג כאן שהוא האם זה נמכר כדת וכדין או לא, זה ספק דרבנן רגיל ואין סיבה להחמיר בזה.

אלא שצריכים לשים לב האם אכן זה ספק. דהיינו הסבירות היא שהוא קנה את זה לפני פסח, הסיכוי שהוא עצמו מכר אינו גדול שהרי הוא חילוני גמור, ובהכירך אותו יתכן שאינו מודע כלל לאיסור בל יראה וכד’. העובדה שהיית יכול לשאול אותו בשעתו אינו מעלה או מוריד הרבה שהרי גם אז לא היה נאמן כלל, שהרי מחלל שבת או החשוד על הדבר אינו נאמן בו. כמבואר ביו”ד סי’ קיט.

 

2 תגובות

    רפאל:

    מחילה.
    עד כמה שזכור לי, המשנה ברורה מביא גם דעה שספק בחמץ אם עבר עליו הפסח, להחמיר.

    רבני בית ההוראה:

    אמת, הוא בסי’ תמט את המחלוקת, וכיון שמדובר באיסור דרבנן נהגו להקל כדעת החק יעקב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *