לתרומות לחץ כאן

נדרי טעות – המשך

שאלה:

שלום רב, לאחרונה שאלתי שאלה בקשר לכלל "נדר שבטל מקצתו בטל כולו"
שבו פירטתם בתשובתכם כמה עניינים בקשר לכלל הנ"ל – שמדובר במקרה בו איש נדר נדר, ואז נוכח שבשעה שנדר הוא לא ידע פרט חשוב שמשנה את כל התמונה בקשר לנדר. ובגלל שהפרט הזה פוספס, כל הנדר בטל מאליו – ללא צורך בבית דין.

לא הבנתי דבר אחד בסיסי – הכלל הזה הוא כלל ענק, עצום, כלל שבעצם נותן את הכוח בידיים של הנודר – לבטל את הנדר מעיקרו, על פי שיקול דעתו. מספיק שיגיד הנודר שהוא לא ידע דבר כזה או אחר, ויתלה בחוסר ידיעה זו חשיבות לנדר, והרי הנדר בטל במהירות.
יוצא שבין דין של שלושה, התרת נדר על ידי "חרטה" ו"מציאת פתח" וכו' די מיותרים..

אני יביא דוגמא מהמקרה בגמרא – אדם רואה אנשים אוכלים מרחוק את פירות שדהו, ומדיר אותם מהם דרך נדר. לאחר מכן הוא מתקרב ומגלה שחלק מהאנשים הללו הם אביו ואחיו (בנוסף לאי-אלו זרים). בשלב זה הגמרא מספרת שהופעל הכלל "נדר שבטל מקצתו בטל כולו" והנדר בטל.
המקרה הזה קצת קשה בעיניי – מי אמר שזה שאביו שם, זה אומר שהוא לא רוצה להדירו ? אולי בכל זאת נשאר בו "ריתחא קמעא" על שעשו לפירותיו כולם ? אולי הוא כועס על אביו שנתן לזרים לאכול כך את פירותיו ללא מחאה ?
מה שאני רוצה להראות כאן, זה שהעובדה שהוא ראה את אביו לא אומרת בהכרח שהוא מתחרט על נדרו, וכל זה מוביל אותי לנקודה שאני מבולבל ואני לא מבין איזה קריטריונים ברורים נקבעים על מנת להסביר מה גורם לנדר להיות "נדר שבטל מקצתו" ואילו לא.
ובגלל הערפול והבלבול הזה – אני מתייחס לכל קריטריון ואפשרות להוציא נדר מכלל פעולה (על פי הכלל "נדר שבטל מקצתו וכו') כליגיטימיים, מה שאני חש שלא נכון, אך לא יכול להסביר מדוע.

אולי כבוד הרב ישפוך אור על הנושא.

תשובה:

שלום וברכה

הכלל בענין זה הוא מאוד ברור, אף שבחינת כל מקרה לעומקו צריכה אכן הרבה שיקול הדעת: כאשר יש אומדנא "שבליבו ובלב כל אדם" שלא היתה כוונתו לנדר, או שעל דעת כן לא היה נודר והכל טעות, זה אכן בטל מאליו, זה נקרא בגמרא נדרי שגגות נדרי אנשים נדר בטעות וכו', אכן במקרה שהאומדן דעת אינו מוחלט, כגון שיש התכנות שיכעס גם על אבא שלו וכדומה, אכן צריך התרה. עכשיו, הענין הזה אינו כלי עצום וכו', כי מדובר כאן בדבר שהוא בין אדם למקום, כלומר, אם זו לא אמת מוחלטת לא יעזור לו לומר שעל דעת כן וכו', הנודר צריך להיות בטוח שאכן המקרה שלו מוכח לעין כל כטעות כדי לפטור עצמו מההתרה, ולכן בכל ענין כזה אכן מומלץ לעשות שאלת חכם האם זה בכלל, כי כדבריך בדרך כלל צריך התרה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל