שאלה:
שלום הרב
שמעתי על המושג "נדר שהותר מקצתו הותר כולו" וממה שלמדתי זה נראה שזה נדר שניתר מאליו
למשל אם מישהו ראה אנשים מרחוק אוכלים את הפירות מהעץ שלו ואומר "הרי זה עליכם כקורבן" ואז קרה וראה שיש שם שלושים אנשים כולל אביו ואחיו, ובגלל שברור שלא התכוון לאביו ואחיו ופשוט לא ידע שהם שם אז החלק הזה של הנדר מותר ובגלל זה כל הנדר מותר.
על זה יש לי 2 שאלות
זה איך זה שאפשר להתיר את הנדר בלי בית דין של שלושה אנשים ?
איפה עובר הגבול של האפשרות הזאת לבטל נדרים על פי הכלל "בטל מקצתו בטל כולו" ? למשל אם יש נדר שאדם קשה לו לקיים והוא מצטער, אפשר לומר שבגלל שהוא לא יודע כמה זה מצער אזי אפשר להפחית טיפה את הרמה של הנדר, ובגלל זה לבטל את כל הנדר מהכלל של "בטל מקצתו בטל כולו" ?
תשובה:
שלום וברכה
למעשה עשית כאן עירבוב של שני נושאים: נדר שבטל מקצתו בטל כולו, הכוונה שהנדר אינו יכול לחול במקצתו, וממילא כולו בטל. אבל מה שקשה לאדם לקיים את הנדר אינו מונע ממנו לחול, וכיון שהוא חל בשלימות הוא אינו בטל ללא התרה. למעשה, זו בדיוק הסיטואציה שעליה נאמר דין התרת נדרים, וגם באופן זה לא תמיד ניתן להתיר את הנדר! התרת נדרים אינה הוקוס פוקוס! צריך למצוא פתח – סיבה ראויה להתרה, ולכן צריך שיהיו תלמידי חכמים הבקיאים בהתרת נדרים.
ראה נדרים סו.
