הגבאי שכח להעביר את טפסי המכירה לרב העיר שמכר את החמץ לגוי

שאלה:

מועדים לשמחה,
בקהילה שלנו נחתמו המתפללים על טפסי הרבנות של מכירת חמץ כדין, אלא שהגבאי שהיה אחראי על המכירה שכח להעביר את הטפסים לרבנות המקומית. נודע לחלק מהמתפללים רגעים ספורים לפני כניסת החג שלא התבצעה המכירה, וניתנה הוראה לבער את החמץ (הגמור) הנועד למכירה מהבית, היינו לזרוק אותו לפך או לשפוך את היי"ש לביוב.
1. האם ניתנה ההוראה כדין באותו רגע או שהיה פתרון אחר?
2. מי שלא הספיק להוציא את החמץ מהבית, מה דינו עכשיו (חוה"מ) ?

לאחר מכן נודע לי שרב העיר הכניס תנאי בחוזה המכירה שכולל במכירה מקרה כזה, היינו על הצד שאדם רשם את עצמו ולא הגיעו הטפסים לרבנות. עד כמה ניתן לסמוך על תנאי זה בדיעבד ? בהפסד מרובה, כגון עשרות בקבוקי וויסקי ווואדקא וכדו\' (צריכה פרטית) ? תודה רבה. שלמה
תודה רבה.

תשובה:

שלום רב

אם הרב התנה כך עם הגוי (ואינו יחיד בזה, יש רבים הנוהגים להתנות כך עם הגוי – גם אנו השנה במכירה התננו כך שהמכירה כוללת גם את אלו ששלחו טופס ואולי זה לא הגיע ליעדו) ודאי שאין צורך לעשות כלום, המכירה חלה לכל הדעות.

אמנם יש נידון בפוסקים האם מועיל מכירת חמץ למי שלא מכר את חמצו מדין זכיה. ולרוב הפוסקים מועיל מכירה כזו. למרות שזה נחשב לזכין מאדם. (וכדיוע דעת הקצוה”ח שלא אומרים זכין מאדם). ומ"מ בנ"ד אין צורך להגיע להלכה זו של זכין לאדם שלא בפניו, משום שבטפסי המכירה האנשים בעצם ממנים את רב העיר שימכור עבורם את החמץ, כלומר, הם שולחים את רב העיר שימכור עבורם את החמץ וכך הוא עשה, העובדה שהטפסים לא יגיעו ליעדם אין בכך חסרון המבטל את המכירה.