לתרומות לחץ כאן

אלו ואלו דברי אלהים חיים

שלום

רצית להבין, כיצד מסתדר הכלל "אלו ואלו דברי אלהים חיים", עם העובדה שחכם אחד אומר מותר וחכם אחד אומר אסור, איך שניהם יכולים להיות אמת?

תודה!

תשובה:

שלום רב

אכן שאלה חשובה:

בגמרא בבא מציעא נט ע”ב במעשה בתנורו של עכנאי:

תנא באותו היום השיב רבי אליעזר כל תשובות שבעולם ולא קיבלו הימנו אמר להם אם הלכה כמותי חרוב זה יוכיח נעקר חרוב ממקומו מאה אמה ואמרי לה ארבע מאות אמה אמרו לו אין מביאין ראיה מן החרוב חזר ואמר להם אם הלכה כמותי אמת המים יוכיחו חזרו אמת המים לאחוריהם אמרו לו אין מביאין ראיה מאמת המים חזר ואמר להם אם הלכה כמותי כותלי בית המדרש יוכיחו הטו כותלי בית המדרש ליפול גער בהם רבי יהושע אמר להם אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה אתם מה טיבכם לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע ולא זקפו מפני כבודו של רבי אליעזר ועדין מטין ועומדין חזר ואמר להם אם הלכה כמותי מן השמים יוכיחו יצאתה בת קול ואמרה מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום עמד רבי יהושע על רגליו ואמר לא בשמים היא מאי +דברים ל’+ לא בשמים היא אמר רבי ירמיה שכבר נתנה תורה מהר סיני אין אנו משגיחין בבת קול שכבר כתבת בהר סיני בתורה +שמות כ”ג+ אחרי רבים להטת אשכחיה רבי נתן לאליהו אמר ליה מאי עביד קודשא בריך הוא בההיא שעתא אמר ליה קא חייך ואמר נצחוני בני נצחוני בני. ע”כ.

וכבר האריך בזה רבות הר”ן בדרשותיו בדרוש החמישי, שכך היה רצון ה’ יתברך מתחילה שתהיה התורה מסורה חכמי התורה לפרשה ולהכריע בה את ההלכה. אלא שכאן הבן שואל, היאך יתכן שההלכה תקבע כדעת הרבים כאשר ידוע לנו בפירוש שרצון ה’ יתברך להיפך, הרי נמצא שאנחנו מסרסים את הפירוש הנכון בתורה? והביאור בזה הוא בהבנת המושג אלו ואלו דברי אלוקים חיים, שכוונת הדברים היא שאכן גם האוסרים וגם המתירים כאשר יש להם נימוקים ראויים שניהם אומרים דבר אלוקי!!! הכרעת ההלכה אינה בין אמת לשקר, אלא זוהי קביעה מהי הדרך הראויה ללכת בה.

ההמחשה הכי ברורה לכך היא דברי הגמרא שאומרת שבזמן הזה נקבעה הלכה כבית הלל לפי שענוותנים הם, אולם לעתיד לבוא הלכה כבית שמאי. והדברים תמוהים מאוד: 1. איזה נימוק הוא זה שענוותנים הם, מי אומר אמת בית שמאי או בית הלל? 2. אם האמת כבית הלל היאך לעתיד לבוא הלכה כבית שמאי? והתשובה ששניהם אומרים אמת, אלא שבזמן הזה מתאימה הנהגה זו ולעתיד לבוא הנהגה אחרת.

בכך יובן שמסירת התורה לחכמי התורה אינה מהווה כל פגיעה ברצון האלוקי שכן בלאו הכי כל דעה בעל משקל המנומקת נכונה מפי חכם מופלג בתורה, היא אמת. הרבה יש להרחיב בענין ראה עוד בס’ אמונה ובחירה להרב חיים פרידלנדר חלק ב’.

וראה עוד כאן בהרחבה.

הצטרף לדיון

תגובה 1

  1. ראה גם בריטב"א ובתוס' רבינו פרץ עירובין דף יג שעמדו על ענין זה, וראה עוד אריכות בענין זה בספר של"ה בחלק "בית חכמה".

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל