רוטב בשרי חם שנזל כמות לא קטנה ממגש בפלטת שבת והגיע מתחת למיחם מים [המיועד לשתייה חמה כולל קפה חלבית]
האם אפשר לשתות את המים עם חלב [כוס קפה] .. כלומר האם חוששים שנבלע דרך דופן המיחם כמות להפוך את המיחם לבשרי
(1) לאסור שימוש במים עם חלב
(2) להצריך הגעלה .. וא"כ האם צריך הגעלה של כל המיחם ביורה .. או שמספיק שהמים יגלוש מעל צידי המיחם ???
שבוע טוב
תשובה:
שלום רב
לגבי המים, אם יש במיחם פי שישים כנגד הרוטב מותר לשתות אותם עם חלב, ואם אין פי שישים, אף שיש שהקלו בזה שכיון שהמים פרווה זה רק בגדר נ"ט בר נ"ט ומותר לשתות עם חלב, למעשה נפסק להחמיר. המיחם בכל מקרה צריך הגעלה.
לכתחילה עדיף להגעיל כולו בבת אחת בתוך יורה או לפחות חלקים חלקים אבל בתוך הסיר, אבל אם אין אפשרות ניתן למלא עד שפתו ולהרתיח ולהניח בנחת אבן חמה בפני כדי שהמים יגלשו על סביבותיו. ראה שו"ע תנב ו.
מקורות:
ראה רמ"א סי' צב סעי' ז, פתחי תשובה סי' צה ס"ק א בשם חוות דעת, ומה שהביא שם בשם הבית אפרים שחולק.
איך מודדים ששים?
הרוטב שנשפך מהתבנית ייתכן שיותר מששים נגד המים … אבל מכיוון שרוב רובו של הרוטב נשאר דבוק לפלטה ורק קצת אם בכלל נבלע בדופן החיצוני או התחתית של המיחם..וזה נשרף כמעט מיד מחום הפלטה … ובוודאי הכמות הזה הרבה פחות מששים נגד המים שבמיחם …
או שאולי דנים ששים נגד כל הרוטב כולל מה שבוודאי לא נבלעה???
ומה עם הפלטה … האם אחרי שמנקים ומפעילים בחום הכי גבוה הוא חוזר להיות "פרווה" או שאולי יש עניין לעשות הגעלה ע"י עירוי מים על אבן חם מעל הפלטה?
השישים צריך להיות כנגד כל מה שנגע בסיר, גם אם לא נבלע.
כדאי מלבד ההפעלה על החום המירבי לעשות גם עירוי מקומקום רותח על פלטה חמה מופעלת, כבולעו כך פולטו. לא צריך אבן חמה, ותזהר שלא יבואו מים לחיבור החשמל.
לא ברור לי הגדר “כל מה שנגע בסיר”
אם יש לדוגמה 50cc רוטב שנשפך על הפלטה….
לכאורה נגע רק כדי קליפה או אולי כדי נטילה ולא כל הרוטב שנשפך
….אבל למרות שהרוטב היה דבר לח לפחות בשלב ראשון שנשפך האם עושים חישוב על כל הרוטב שנשפך … או רק בכמות שיש חשש שנגע פיזית [דהיינו כמות קטנה יותר בהרבה]
הדין של “מצקת” למיטב זכרוני נאמר באיסור בלוע … או כשתוחבין כלי בשרי לתוך תבשיל חלבי…
אבל בנד”ד כל הבליעות בהתירא???
גם התלבטתי בשיטת הרמ”א שלא סומכים על טעימת עכו”ם…האם בהיתר נוכל לסמוך על טעימת יהודי לקבוע אם יש במים טעם בשר … יתר על כן בנד”ד המים מהדוד צלולים ונקיים … ואם נבלע יותר מ”ששים” היה ניכר שינוי בצבע המים.
בכב”ר
יחיאל
מה שלא נגע אינו מבליע.
לדעת הרבה פוסקים אנו לא בקיאים בטעימת קפילא, וזה לא רק נושא של נאמנות ראה דברי הפוסקים בסי' צח.
אנחנו דנים על בליעת טעם ולא על בליעת ממשות, כך שצבע המים לא אמור להשתנות…
בדוד מלא עם כשלושים ליטר מים …. והרוטב הבשרי נשפח מתחת למיחם…
האם לפי השארת הרב יש מצב שיש פחות מששים נגד הרוטב שנגע את המיחם?
ברור שיש שישים כנגדו, אבל שים לב שזה מועיל רק למים, המיחם בכל מקרה צריך הגעלה.
השאר תגובה