למה לא ללכת ברחוב עם “קרוקס”?

רבני בית ההוראה
י"ג אב ה'תשע"ו

שלום.

אני תושב חו”ל בסביבות ברוקלין ניו יורק, בהסביבה שלנו כולם הולכים עם אותו לבוש חרדי. לאחרונה יש איזשהו התעוררות מקצת אנשים לא להיות בדיוק כמו כולם (“סיסטם”), עד שכותב אחד הפיץ כתבה תחת כותרת “מדוע אני הולך עם קרוקס”, שם הוא מסביר היטב הענין שמי שרוצה לילך עם המענליים שנקרא קרוקס שיערב לו, ואדרבה, אם לא משתמשים עם הדעת והולכים כמו כולם לא יכולים להיות יהודי אמיתי עם כל הפנימיות, הוא מצטט הגמרא “אין אדם לומד אלא מה שלבו חפץ ובמקום שלבו חפץ”.

אז אני מבין הנקודה שכל איש הוא אדם בפני עצמו, וע’ פנים לתורה, ויש י”ב שבטים בישראל וכו’, מה שמתאים לזה לא מתאים לזה, אדרבה ואדרבה.

אבל מה שמפריע לי הוא שהיהודים במצרים נשארו יהודים כי לא שינו את השם לשון ומלבוש, וכן בכל הדורות מצינו שישראל לבשו בגדים דוקא שלא כמו הגוים. אין הכי נמי יכולים להקשות על כל לבוש: מי החליט לילך עם זה? אבל אם בסביבה נהוג לילך בלבוש אחד, גם אם לא מכח “מנהג ישראל” רק פשוט נשתרבב ככה במשך השנים, הלא יש בזה תועלת להיות מובדל מהאומות.

וגם לרבות, כי במקום להיות מובדל משאר היהודים, למה לא להיות מובדל מהגויים?

במציאות הקרוקס נהוג מאוד לאחרונה בין הגוים, ומסמל בעקיפין ידלי הפרחים, תרבות השמאלית ושיטות הליברליים, מי אמר שצריכים בגד רשמי? יכולים לעשות מה שרוצים!

מצד אחרת, זכרנו ימים מקדם… באירופה קודם השואה רואים שלא כולם הלכו באותו כובע וכו’, במיוחד רואים זאת בהוידיאו המופץ לאחרונה מהחפץ חיים, רואים שם כמה אנשים ואין כובע אחד דומה לחבירו…

רצוני לידע בזה דעת הרב.

תודה רבה.

תשובה:

שלום רב

אתה בהחלט צודק שהיום יש קיצוניות רבה יותר מפעם בנושא הזה, כל חסידות יש לה בגד מאפיין מדוייק, כלול צורת הסרט שבכובע וכו’, וזה באמת יותר ענין חברתי ולא דתי. אבל עצם העקרון שיש ליהודים לבוש מיוחד ומובדל באופן מוחלט זה דבר מאוד יסודי, והוא אחד הדברים ששומרים עלינו בדור הפרוץ הזה מכל המרעין בישין. בכך שתלמיד ישיבה הולך עם כובע וחליפה הוא מבדיל את עצמו באופן אוטומטי מכל החילוניות וזה דבר מבורך מאוד. גם בדור הקודם היה ליהודים לבוש מאפיין, גם אם לא הלכו כולם באותו כובע, אבל היה מראה מאפיין לבן ישיבה ולבן תורה. נקודה נוספת לגבי הקרוקס, מאוד חשוב ללבוש בגד מכובד, זה מייקר בעיני תלמיד הישיבה את מעמדו וגורם לו לנהוג אחרת לגמרי.

רבות דובר בענין זה  בספרי המוסר כמו אור צפון של הסבא מסלבודקא והדברים ידועים, כדאי לקרוא בס’ תנועת המוסר של הרב דב כ”ץ בענין זה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *