ספירת העומר במעבר בין מדינות

רק אם אפשר ברשות הרב עוד בירור- בקשר למה שהרב אמר, כי במקרה שהצגנו אין שאלה, אבקש אם אפשר להבין במה דן בשו"ת צל החכמה (חלק ה' סימן קב)- משם משמע שהדיון הוא במקרה הנ"ל שהצגנו, אך כיוון שהרב אמר שאין כאן שאלה, כנראה שלא זכיתי להבינו.
אם אפשר ברשות הרב ביאור- האם בשו"ת שם דן באופן אחר ממה שהצגנו- כי כך הבנתי (עוד לפניי שקיבלתי את תשובת הרב).
תודה רבה ויישר כח

אעתיק כאן את התשובה:
שו"ת בצל החכמה חלק ה סימן קב

דין הדלקת נר חנוכה לעובר את קו התאריך בכיוון מערב – מזרח באמצע ימי חנוכה

אחדשה"ט ושת"ה בידידות כנה. מכתב כבהדר"ג שליט"א לנכון הגיענו במועדו. שמחתי בשלומו הטוב יסגא לעבד ובברכותיו הנאמנות. ויה"ר שתתקיימנה כרוחן וכתבן וגם המברך יתברך בכל מילי דמיטב ברו"ג מעו"ע אכיה"ר.

ואשר לשאלת כבהדר"ג שליט"א, במי שנסע ממעלבארן שבאוסטרליא ביום א' בבוקר יום ד' דחנוכה ואחר שעבר את קו התאריך הבין לאומי – שם הוחזר התאריך יום שלם ונהפך היום להיות יום ש"ק, הגיע לעיר וואנקווער חוף קנדה בערב שהוא מוצש"ק. – (באמצע הדרך אחר שעבר את קו התאריך קרוב לשעתיים קודם מוצש"ק נשמר מכל מלאכה כדינא) אותו ליל מוצש"ק שהוא שם ליל ד' דחנוכה, אם מצוה עליו להדליק שם במוצש"ק נר חנוכה (ד' נרות) או דילמא כיון שכבר הדליק בליל מוצש"ק בהיותו עדיין במעלבארן לפני נסיעתו הרי קיים כבר מצות הדלקת נ"ח בליל ד' של חנוכה שוב אין חובה עליו להדליק עוד הפעם ולזה דעת כבהדר"ג שליט"א נוטה ורצונו לשמוע חו"ד העני' והנני לרצונו וה' יעזרני עדכ"ש להורות כהלכה.

א) סברת כהד"ג שליט"א שכל שקיים המצוה במקומו שוב לא תחול עליו חובת קיום אותה מצוה כאשר יבא אח"כ למקום אחר ושם זמן חיוב אותה מצוה רק ביום שהגיע לשם, ודאי סברא נכונה היא ועכ"פ במצוה דרבנן וכן נלענ"ד מוכח מהא דאיתא (מגילה י"ט א'), אמר רבא בן כפר שהלך לעיר בין כך ובין כך קורא עמהם וכו' ופרש"י ד"ה בן כפר שהקדים וקרא ליום הכניסה ואח"כ הלך לעיר והי' שם ליל י"ד וכו' (ד"ה בין כך) קורא עמהם בלילה ע"כ ע"ש ובתוס' שם (ד"ה בן כפר) כ' עלה וז"ל, וקשיא למה יחזור ב' פעמים ומ"מ נראה דשפיר פרש"י דכיון שהי' בעיר בלילה נעשה כבני העיר ואעפ"י שקרא ביום הכניסה וכו' ופטורים ממגילה היינו דוקא כשאינם שוהים שם בליל י"ד וכו' אבל כששוהים שם בליל י"ד ודאי דינם כבני העיר אעפ"י שקראו כבר עכ"ל. ובתוס' הרא"ש (מגילה שם ד"ה בן כפר) בשם הר"י שחולק על פרש"י ודעתו דכיון שכבר קראה בעירו כבר נפטר בכך וא"צ לחזור ולקרותה ליל י"ד ע"ש. גם הרב המאירי (שם ד"ה זהו ביאור) כ' על פרש"י שאין הדברים נראים לענין פסק ע"ש. הרי דכל שיצא ידי חובת מצוה דרבנן במקומו גם אם הולך אח"כ למקום אחר ובמקום ההוא נוהגת אותה מצוה רק בזמן שכבר הגיע לשם, פטור הוא מחיוב קיומה של אותה מצוה כיון שכבר קיימה בעירו לפני כן כמפורש בתוס' הרא"ש והמאירי. וזה אפי' במצוה דרבנן תמורה שהיא משום פרסומה דניסא.

גם להתוס' אינו חייב לחזור ולקיימה רק יען יום הכניסה אינו עיקר זמן קיומה אלא י"ד, לכן ס"ל דיחזור ויקיימנה בעיקר זמנה בי"ד. וכאמור גם בזה חולקים בתוס' הרא"ש והמאירי ופוטרים אותו מלחזור ולקרותה בי"ד אעפ"י שבראשונה לא קיימה בעיקר זמנה. – ועיי' גם שו"ת בצל החכמה (ח"א סי' ל"א אות א') בשם חי' המאירי. מעתה בנד"ד כיון שכבר קיים מצות הדלקת נ"ח של ליל ד' במעלבארן בעיקר זמן חובת המצוה, שפיר מקום לומר שהוא פטור מקיומה כאשר יחול זמן חיובה בוואנקווער אפי' לדעת התוס' מגילה הנ"ל. ואעפ"י שמצותה משום פרסומי ניסא.

ב) ומ"מ לקושטא דמילתא נלענ"ד בס"ד שאין הנדון דומה לראי' ובנדוננו חייב לחזור ולהדליק נרות דחנוכה במוצש"ק ליל ד' דחנוכה בוואנקווער דשאני מגילה שאינו חייב בקריאתה רק יום אחד בשנה וכיון שקראה ביום הראוי לקריאה קיים המצוה ונפטר, לא כן נ"ח שחייב בהדלקתן משך שמונה ימים כל לילה החל מליל כ"ה בכסלו. לכן אם כי הדליק כבר נ"ח ליל מוצש"ק ליל ד' דחנוכה בהיותו בעיר מעלבארן ויצא בזה יד"ח הדלקת נר בליל ד' של חנוכה, מ"מ הרי האיר היום אח"כ והוא יום ד' של חנוכה, ממילא כאשר תשקע החמה אח"כ הרי זה לגבי דידי' ליל ה' דחנוכה עיי' לקמן (אות ו') ואף שע"י נסיעתו ממעלבארן לוואנקווער בכיוון מערב – מזרח יתקצר היום ונמצא כאשר תשקע החמה באמצע נסיעתו עדיין יום הוא משך מספר שעות במעלבארן, אין בכך כלום כי שקיעת החמה וצאת הכוכבים חשיבא לילה לגבי כל הנמצאים במקום השקיעה ויציאת הכוכבים. עיי' שו"ת בצל החכמה (ח"א סי' ל"א אות ח' ושם סי' ע"ח ע"ט) וכיון שכן חייב הוא להדליק ליל מוצש"ק בוואנקווער שהוא לו אז ליל ה' דחנוכה. – ומ"מ בודאי שאין לו להדליק רק ד' נרות כדרך שמדליקין אותו לילה היהודים תושבי וואנקווער, שזה שם גם לגבי דידי' כמהדרין מן המהדרין משא"כ אם ידליק ה' אינו בכלל מהדרין מן המהדרין לגבי הרואים תושבי העיר ההיא, שאז אין הם מכירים מספר ימי חנוכה, ממספר הנרות שהוא מדליק, כנלענ"ד נכון וברור.

ג) אלא שלפי"ז יוצא כי כאשר יהי' ליל ז' דחנוכה ליהודים יושבי עיר וואנקווער יהי' כבר ליל ח' דחנוכה לנוסע זה שהגיע לשם ממעלבארן, וא"כ לגבי דידי' זה ליל אחרון של חנוכה ונגמר מצותה וא"כ כאשר היהודים יושבי עיר וואנקווער ידליקו בלילה שאחריו ח' נרות לא יצטרך הוא שוב להדליק.

ד) ומכש"כ שכן יוצא להנ"ל במי שהדליק במעלבארן נ"ח בליל ח' דחנוכה ונגמר בזה מצותו ונסתלק ממנה, ושוב טס משם מחר בבוקר לוואנקווער ואחר שחצה את קו התאריך הגיע לוונקווער בערב שהוא שם ליל ח' דחנוכה שלא תחול עליו חובת הדלקה בליל ח' זה כלל כיון שהוא קים מצוה זו בזמנו בהיותו במעלבארן דבכל כה"ג כולי עלמא מודו שא"צ לקיים המצוה שנית כלעיל (אות א').

ה) אולם לענ"ד גם באלו (אות ג' ד') חובה עליו להדליק באותו לילה שהוא ליל ח' דחנוכה ליהודי וואנקווער והוא עפ"י המבואר בשו"ע או"ח (סי' תרע"ב סעי' א') באכסנאי שיש לו חדר עם פתח פתוח לעצמו שצריך להדליק בפתחו, והיינו גם בהדליקו עליו בביתו שמדינא יצא בכך, מ"מ משום חשדא חייב להדליק שם, ע"ש באחרונים. וה"ה בזה אם יש לו חדר מיוחד וכ"ה גם בגר במלון. ומכש"כ שצריך עכ"פ להשתתף בפרוטה עם בעה"ב כשהוא עמו ביחד מפני החשד, דבזה גם אם מדליקין עליו בביתו לא מהני שהרי בשעה שמדליקין במעלבארן הוא עדיין יום זמן רב בוואנקווער ולא חלה עליו עדיין חיוב הדלקה באותה שעה וממילא שאינו יוצא יד"ח באותה הדלקה, ובנד"ד אם לא ידליק ולא ישתתף איכא חשדא טובא. ויש עוד פרטים בזה ואין להאריך.

ו) כל זה להסוברים שאין לנו קו תאריך מה"ת ולכן ליל מוצש"ק שבוואנקווער שהוא שם ליל ד' דחנוכה הוי ליל ה' דחנוכה לגבי איש זה שהגיע לשם ממעלבארן כלעיל (אות ב'), אבל להסוברים שיש קו תאריך מה"ת א"כ בודאי כי ליל מוצש"ק שהוא ליל ד' דחנוכה שם הוא ליל ד' דחנוכה גם לגבי זה שהגיע לשם ממעלבארן. ואפי' אם אין קו תאריך נראה דכל שהגיע למקום ישוב הוא נמשך אחרי אנשי המקום ובודאי שצריך עכ"פ להדליק כלעיל (אות ה'). עיי' מש"כ בזה בספרי שו"ת בצל החכמה (ח"א סי' ל"א אות ה' ושם בהשמטות לסי' הנ"ל) על כן הדבר ברור כמש"כ.

העולה להלכה: א) בליל ד' דחנוכה הדליק נ"ח במקומו שוב עבר בטיסה את קו התאריך בכיוון מערב מזרח והגיעו למקום שבערב הוא שם ליל ד' דחנוכה, ידליק שם ד' נרות כאנשי המקום (אות ב'). – ב) גם אם מדליקין עליו בביתו, חייב הוא בכל כזה להדליק מדינא במקום המצאו (אות ה'). – ג) גם כשיגיע ליל ח' במקום המצאו עליו להדליק אז ח' נרות (אות ה'). – ד) גם בהדליק בביתו ליל ח' דחנוכה ועבר את קו התאריך, ידליק בלילה שאחריו במקום המצאו ח' נרות (אות ד' – ה).

מ"ש רבני בית ההוראה בשם שו"ת בצל החכמה בסוף דבריהם "ואכן, מי שחצה את קו התאריך הכריע שם שאינו מדליק בלילה התשיעי שוב כיון שכבר קיים מצותו. ראה בדבריו באות ד’." – ל,כאורה לא נכתב כראוי: באות ד' כתב רק הוה אמינא, אולם מסקנתו באות ה' היא שכן צריך להדליק וכפי שכותב גם בסיכומ באות ה': גם בהדליק בביתו ליל ח’ דחנוכה ועבר את קו התאריך, ידליק בלילה שאחריו במקום המצאו ח’ נרות (אות ד’ – ה).