בסד
שלום רב
יש לי כמה שאלות בנושא פורים.
1. מתי אשה חרדית אשכנזיה צריכה לתת זכר למחצית השקל ? לפני פורים או בפורים ?
2. האם מצווה לתת זכר למחצית השקל קשורה למתנות לאביונים ? או שיש לתת 3 תרומות כספיות ? 1 זכר למחצית השקל ו שתי מתנות לאביונים ?
3.האם אני יכולה לתת לאביונים כסף בסכום מחצית השקל ? כלומר 25 שח לכל אביון ?
4. אני יכולה לתת "זכר למחצית שקל " לרב בבית כנסת ?
5. אני צריכה לשמוע מגילה פעמיים ? בליל חמישי במוצאי תענית אסתר ובבוקר יום חמישי ?
6. האם אני צריכה לעשות סעודה עם לחם ובשר ותירוש בפורים ? או שאני יכולה לעשות סעודה ללא לחם ? יש מצווה לאכול בשר /עוף בפורים ?
7. בפורים יש עניין להדליק נרות ? ללא הברכה כמובן.
תשובה:
שלום רב
- המנהג הרווח הוא לתת את הזכר למחצית השקל ביום תענית אסתר בזמן תפילת מנחה.
- אין כל קשר בין הענינים האלו, מנהג של זכר למחצית השקל הוא מלבד הנושא של מתנות לאביונים, ואופן קיומו הוא על ידי נתינת שלוש מטבעות של חצי שקל לצדקה, כזכר למחצית השקל שהיו נותנים בזמן המקדש. יש נוהגים, לתת סכום ששוויו כמחצית השקל כסף שהיה במקדש, בשנה זו שנת תשע"ו הסכום לפי מנהג זה הוא 21 שקלים. מנהג זה רווח בעיקר בקהילות הספרדים.
- 25 שקלים לכל אביון זו מתנה מכובדת.
- הנתינה היא לצדקה לעניים או לבית הכנסת, הרב עצמו אם וא עני אפשר לתת לו, אם אינו עני אין סיבה לתת לו.
- כמובן. מצות קריאת המגילה היא פעמיים, כמו שאמרו חכמים, חייב אדם לקרוא את המגילה בלילה ולחזור ולשנותה ביום.
- על הנדון אם חובה לאכול לחם בסעודת פורים נחלקו הדעות, במאירי ביצה טו ב וראבי"ה ח"ב סי' תקסג כתבו שחובה לאכול פת, וכ"כ בשו"ת מהרש"ל סי' מח, ובט"ז סי' תרצג ס"ק ב, אולם במגן אברהם שם ס"ק ט חולק וסובר שאין חיוב אכילת פת וכ"כ באליה רבה שם ס"ק ז, ונפק"מ בזה למי ששכח על הניסים האם חוזר על ברכת המזון, ובמשנה ברורה שם ס"ק יב שם הכריע מספק שאינו חוזר, ומכל מקום המנהג להחמיר ולאכול פת. לכתחילה יש לאכול בשר בהמה בפורים, אולם מעיקר הדין הורו פוסקי זמנינו שיוצאים ידי חובה גם בבשר עוף, כי מה שאמרו שאין שמחה אלא בבשר הוא רק בזמן המקדש שהיה בשר שלמים. יש מצוה לשתות יין בפורים, אבל נשים לא נהגו להקפיד על כך.
- יש שנהגו להדליק נרות בבית בליל פורים, אולם כבר כתבו אחרונים שבזמנינו שאור החשמל גדול אין בכך צורך.
