בס"ד
לכבוד הרבנים שליט"א
האם לפי דעת הרב עובדיה יוסף זצ"ל אין בישול אחר בישול במים גריידא מצד דין שמצטמק ורע לו ולפי זה יהיה מותר להניח מים שהורתחו מלפני שבת והצטננו על גבי פלטה של שבת בשבת ואפילו עד כדי רתיחה כי ראיתי ביביע אומר חלק ז סימן מב שהרב כותב זאת על קפה ומתיר לשוב לחממו בשבת מצד דין שמצטמק ורע לו
יורו לנו החכמים וייטב לנו
בתודה מראש
תשובה:
שלום רב
באגלי טל מלאכת אופה אות י ס”ק י”ב – ט”ז האריך לבאר שכיון שהמים חוזרים לגמרי למצבם הראשון והבישול כלל לא ניכר בהם, יש בהם בישול אחר בישול לכל הדעות, את דעתו של הגר"ע יוסף בזה לא מצאתי, אולם כיון שגם הקולא שהזכרת בשם הגר"ע יוסף בנויה על צירוף של שתי מחלוקות וכעין ספק ספיקא ולא כהכרעה ברורה, נראה שבמים ודאי יש להמנע מכך.
כן כתבו אחרונים רבים בדעת מרן, שיש להקל במצטמק ורע לו. כן דעת הרב כנסת הגדולה בתשובה (חאו"ח סימן יז). וכן דעת מרן החיד"א בברכי יוסף (סי' שיח סק"ה). וכן כתב הגאון רבי ישמעאל הכהן בשו"ת זרע אמת (חאו"ח סי' לט). ופתח הדביר (סימן שיח סק"ו השני). ורבי שבתי וינטורה בספר נהר שלום (סי' שיח סק"ח). ובספר מקור חיים להגאון מליסא (סימן שיח על הט"ז סק"ד). ויש חולקים בדעת מרן, והרב משנה ברורה (סי' שיח ס"ק סב) הביא מה שכתב התוספת שבת, שמרן השלחן ערוך בסעיף ח' הנ"ל רק העתיק את לשונו של רבינו ירוחם, אבל מרן עצמו לא מסכים להקל לחמם תבשיל לח שמצטמק ורע לו, שהרי בשלחן ערוך בסעיף ד' סתם ולא חילק בין אם מצטמק ויפה לו או מצטמק ורע לו, ומשמע שבכל אופן יש בישול אחר בישול בלח. אולם תירוץ זה אינו מוכרח, שהרי המגן אברהם (סימן שיח ס"ק כז) – גדול האחרונים – עמד גם כן על הסתירה הזו, וכתב שמרן בסעיף ד' סמך על מה שכתב בסעיף ח', שבישול אחר בישול בלח הוא דוקא במצטמק ויפה לו. המשנה ברורה הכיר את אותם הפוסקים הספרדים הנ"ל שמתירים, אבל העדיף את תירוצו של התוספת שבת, שמרן בסעיף ח' רק העתיק את לשונו של רבינו ירוחם, ואינו מסכים לו להלכה.
השאר תגובה