בס"ד
תנן בסוכה מה. "מצות ערבה כיצד וכו' מורביות של ערבה ובאין וזוקפין ע"ג
המזבח, תקעו והריעו ותקעו, בכל יום היו מקיפין את המזבח פעם אחת
ואותו היום שבע פעמים. עי"ש.
והנה לעיל בדף מג: נחלקו בגמ' אם הקפת המזבח [שנאמרה כאן במשנה]
היא עם הלולב או עם הערבה [והר"מ פסק כמ"ד בלולב ולכן אנחנו
מקיפים בכל יום בהושענות עם הלולב].
וצ"ב לפי מ"ד דהקפה בלולב מה שייך זה למצות ערבה? דהמשנה הכניסה
הענין בתוך מצות ערבה כיצד, עי"ש דגם בהמשך המשנה עוסק בערבה.
[ומצות ערבה במקדש היא הלל"מ, ואינה שייכת כלל למצות ד' מינים].
וביותר דתנן ואותו היום שבע פעמים, והרי ייחודו של יום השביעי הוא במה
שהוא יום ערבה וכמבו' בגמ' (מג:) וא"כ מה מקום להקיף ז' הקפות בלולב
ביום השביעי?
וביתר ביאור,שהדין הוא להקיף עם הלולב את המזבח המוקף בערבות, אך זה גופא צ"ב מה השייכות בין ד' מינים לערבה והיאך קבעו חכמים דצורת קיום מצות ערבה היא ע"י הלולב,?
תשובה:
שלום רב
אינני מונח כרגע ממש בתוך הסוגיא, אולם מעיון קל בערוך לנר שם נראה שאדרבה, כך משמע במשנה יותר, שכן בתחילת המשנה נראה שמצות ערבה היא בזקיפה ולא בהקפה, ולפי זה אכן ההקפה אינה חלק מהרישא שדנה במצות הערבה, אלא שלאחר קיום מצות הערבה גם היו מוסיפים ומקיפים את המזבח בלולב, והכל נשנה יחד כיון שכך היה המנהג במזבח, לקיים בו מצות ערבה ולאחר מכן הקפה בלולב.
