לתרומות לחץ כאן

שיקולים כלכליים במניעת היריון

שלום וברכה,
נשאלתי לפני מס' ימים ע"י קרוב משפחה דתי לשעבר,"מדוע החרדים מביאים הרבה ילדים, על אף שאין ביכולתם לעמוד בנטל הכלכלי שנגרם מכך"? ( הוא הביא לי דוגמא שהוא ראה, של אדם שאסף כסף עבור 18 (!) ילדיו…
והסתפקתי מה עלי לענות לו, האם אכן מצב כלכלי מהוה שיקול בקבלת ההחלטה על הבאת ילד לעולם (כמובן שמדובר במצב של שיקול כלכלי נטו, ולא שמתווסף לכך חשש למצב נפשי בעייתי שיכול להתפתח כתוצאה מכך, שאז לפי מה שלמדתי עד היום, פשוט שאין להביא ילדים כשההורים לא יהיו מסוגלים לתת להם מה שהם צריכים מבחינה נפשית וכמובן באישור של רב) או שניתן לעשות השתדלות נצרכת לפרנסה, וכל השאר צריך לסמוך על הקב"ה,כמו שלא יעלה על הדעת לחלל שבת מכיון שיש קשיים בפרנסה…)???
או שאולי אכן זה דומה לסיטואציה שתארתי לגבי המצב הנפשי, שגם כשלא ברור להורים שהם יוכלו להעניק לילדים כל צורכם מבחינה גשמית-חומרית(מי מחליט כמה זה נחשב כל צרכם?!), גם אז אכן יש להמנע מהבאת עוד ילדים?
אשמח אם תוכלו לבאר לי את הנושא,וכן מה המקורות לחיוב/ המצווה להביא הרבה ילדים (הבא כפי יכולתך…)פרו ורבו ?"ולערב אל תנח ידך"? אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף?

סליחה על האריכות ויישר כח
אלעזר

תשובה:

שלום רב,

ראשית יש להפריד בין מיקרי הקיצון למקרים הסטנדרטים יותר. המציאות הזו של 18 ילדים ללא כל יכולת פרנסה, יש בה בהחלט מקום לדיון מעמיק יותר, והוא לא המקרה הסטנדרטי.

השאלה של שיקולים כלכליים בנוגע למצוות פרו ורבו, ובפרט למצוות "לערב אל תנח ידך", נידונה בדברי הפוסקים. יש דעות בראשונים שמצוות ולערב אל תנח ידך היא מצווה של דרך ארץ (ולא מצוות חכמים כשאר מצוות דרבנן), ולשיטתם אנו מוצאים בערוך השולחן שאם יש סיבה שלא להוליד ילדים, מותר להימנע מכך (ערוך השולחן, אה"ע א, ח – אך חשוב להדגיש, כי הוא לא דן במניעת הריון, אלא רק בשאלת נישואין שניים).
בענין זה אנו מוצאים בדברי האגרות משה (אה"ע ח"ד, סימן עד) שמזכיר שיקולים כלכליים כעילה למניעת הריון, עיי"ש. מאידך, בשו"ת ציץ אליעזר (ח"ט, סימן נא) כתב שאינו נכון למנוע הריון משיקולים כלכליים בלבד, שכן יש בכך משום חסרון באמונה, ובשו"ת לבוש מרדכי (אה"ע סימן כח) כתב כן בחריפות רבה (ועי' גם תשובות והנהגות ח"ד, סימן רה-רו).
מאידך, קראנו לפני שבועיים בפרשת השבוע "וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב" (בראשית מא, נ) שם הביא רש"י את דברי חז"ל שמכאן שאסור לשמש בשנת רעבון. הסיבה אמנם היא מפני הצער שיש בעולם כפי שכתבו הראשונים (תענית יא,א) אולם ניתן להבין גם שצריך לדאוג לפרנסת הילדים. כך גם אנו מוצאים ביבמות סה, אמר רבא, יכול אדם לשאת כמה נשים, אבל אך ורק אם יש לו יכולת לפרנסם. נכון, זה נאמר על פרנסת האישה. אבל ניתן להבין שאם אין לו כדי לכלכל את ילדיהם, שלא ישא יותר מאחת, ואגב, בערוך השולחן הנ"ל אכן הביא שצריך לדאוג גם לפרנסת הילדים. כלומר, השיקול הכלכלי בהחלט קיים במקורות. אבל כאן צריך להבחין, ולשקול היטב.
בציבור הכללי, שאינו דתי, בדרך כלל השיקול בהבאת ילדים, הוא כלכלי מול כדאיות. כלומר, ילדים זה כיף, זה עזרה לעת זקנה (ראה יבמות סה,ב חוטרא לידה ומרה לקבורה), בנוסף יש להם גם שיקול "לא נעים להביא הרבה ילדים" שבחברה בה הם חיים זה לא דבר מקובל. אלו הם השיקולים. ומכאן התוצאות- 2-3 ילדים ממוצע למשפחה.
בציבור הדתי-חרדי יש גם את השיקולים הללו. בהחלט כן, אבל יש גם שיקול נוסף, והוא עצם המצווה ועצם המשכיות עם ישראל. ולכן כל אדם וכל משפחה צריכה לקחת את השיקולים שלהם, איך הם מתמודדים עם משפחה מרובת ילדים, ולאו דווקא רק במישור הכלכלי.
העובדה שיש משפחה שבגלל ריבוי ילדים, מחליטה להצטמצם, ראוי לכל שבח! כלומר, הם באו לידי מסקנה שהם יוכלו בעזרת ה' לעמוד בנטל תוך כדי צימצום הוצאות החיים. אני לא נכנס לכל משפחה ושיקוליה, אבל העובדה שיש אנשים שמבקשים נדבות. זה נכון, אילו בציבור החילוני היה מקובל לתת נדבות לכל פונה, גם שם היו הרבה אנשים עם 2-3 ילדים שמבקשים נדבות.
אני מכיר לא מעט אנשים שאינם דווקא במגזר החרדי, שהם בגדר עניים, ובכל זאת יש להם 2-3 ילדים כמו לכולם, אז מדוע עליהם אין לו שאלות? מה ההבדל אם אין לו לכלכל את מעט ילדיו, או שאין לו לכלכל את כל משפחתו הגדולה? התשובה היא ברורה: כנראה תמיד השיקול החברתי הוא שיקול חזק אצל כולם. הסטת הדיון על המקרים הפחות שכיחים, ועוד בלי להסתכל פנימה אצל החברה בה הוא חי, אינה מראה על רמת דיון גבוהה במיוחד.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. מה הפירוש "מאיפה לקוח הפשט שאסור לשמש בשנת רעבון" וכי אני נתתי הסברים לדברי חז"ל? הדברים נאמרו בבירור בתענית יא שאסור לשמש מטתו בשנת רעבון. ורק ציטטתי אותם. וגם אם היה איזה הסבר אחר שמוציא את הדברים מידי פשוטן, אני לא הייתי מתנסח בצורה כזו!! עכשיו תבדוק שוב באור החיים שציינת, אני בכל אופן לא ראיתי משהו שסותר את הדברים הנ"ל.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל