שלום רב,
באקווריום שלי יש דגה בהריון רציתי לשאול לקראת ההשרצה במידה והיא משריצה באקווריום את השרצים(מדובר בדגים ממש ולא ביצים) רוב הסיכויים שהשרצים לא שורדים ונאכלים על ידי הדגים האחרים יש אפשרות לשים את האמא בתא קטן שנקרא תא השרצה והוא מהווה הגנה לדגיגונים מלהאכל והם ב100% יחיו,האם אני מחוייב לשים את הדגה בתא השרצה או שאני יכול לתת לדברים להתנהל בטבעיות וספק אם הם ישרדו או לא???
תשובה:
שלום רב,
מאחר שיש איסור צער בעלי חיים גם בדגים, נראה שאתה חייב לדאוג לשים אותה בתא השרצה.
אכן, ודאי שאינך מחוייב להכנס לג'ונגל ולבדוק שאין חיה אחת שטורפת את רעותה. אבל כשאתה מכניס הביתה דגי נוי, אתה חייב לדאוג להם לפחות כפי שמגדלים דגי נוי. העובדה ששמים דג לפני ההשרצה בתא מיוחד, הוא נורמלי לחלוטין. לכן אינך יכול להכניס דג שעומד לפני השרצה לאקווריום ולומר שדגיגונים ספק אם ישרדו. אין אקווריום שעומד בתנאי ספק כאלה – הם ודאי לא ישרדו.
מקורות:
ראה שו"ת משנה הלכות ח"ו סי' רטז, בענין צער בעלי חיים בדגים.
ראשית אין הדבר מוסכם שיש בדגים צעב״ח וכמבואר בשו"ת שאילת יעבץ (ח"א סי' קי) וז"ל: "צל"ע בהא דצער בעלי חיים דאורייתא. אם הוא כלל עובר לכל אשר נשמת רוח חיים באפיו גדול וקטן ואפי' שקצים ורמשים (בלבד שלא יהיו ממיתין כי כל המזיקין נהרגין אפי' בשבת) ושלשול קטן שבים במשמע לכאורה. ויראה שאינו באמת אלא בבעלי חיים דבני מלאכה נינהו כענינא דקרא דכתיב בבהמה הנושאת משא. ואפשר שאפי' כלב וחתול בכלל. לפי שגם המה בני תרבות ובעלי מלאכה כמ"ש במ"א לענין להקדים להם האכילה כבהמה אבל הקטנים שאינם ראוים למלאכת אדם. לא מיבעיא זבובים ופרעושים ושאר שקצים ורמשים דמאיסי וגם יש בהן חשש מכשול ואף קצת סכנה וצער לבני אדם. דלית לן בה. וש"ד למיקטלינהו עכ״ל
וכן מוכיח בספר יד יהודה מהרמ״א שאין בדגים צעב״ח (יו"ד סי' יג,) וז״ל יש לעיין דכולם כתבו דמותר לחתוך ממנו אבר, אמאי לא חששו לצעב"ח דהוא דאורייתא, ואמת הוא שבהגהות מרדכי כתוב דמותר לחתוך ממנו אבר לרפואה, ואין בו משום אמ"ה, והיינו שהרפואה הוא לחתוך האבר בעוד שהחיות בו ולאכלו, וכל שצורך האדם כן אין חוששין לצעב"ח, אבל התוס' וכן הרמ"א כאן כתבו סתם ומותר לחתוך ממנו אבר, ובוודאי חתיכת אבר הוא יותר צער מאשר ימית אותו, ואמאי נתיר זה, ע"כ נ"ל דאין חוששין לצעב"ח אלא בנפש שחששה תורה על נפשו, ואסרה לאכול אמ"ה מפני שנפשו עוד בו, כמ"כ חששה התורה שלא לצער נפש זה, אבל בדגים וחגבים שלא חששה התורה על נפשם, והתירה לאכלן בעודן חי, כמ"כ לא שייך צעב"ח בו, ולא מצאתי עדיין לא' שהרגיש בזה, עכ"ד בפי' הארוך, וע"ש ג"כ בקצר שהעלה כן לדינא". וכן פסק בשו״ת שיח יצחק סימן שפ״ז
וכן יש לצרף כאן דעת הנודע ביהודה שבהריגה אין צעב״ח ואף שהשואל ומשיב ועוד חלקו על זה נראה דחזי לאיצטרופי לשיטות שאין צעב״ח בדגים ובפרט שהאם מביאה את הדגיגונים וזה דרך העולם שנאכלים ובהדי כבשי רחמנא למה לך אם אינו עושה בידיים שהרי כתב באשל אברהם בוטשטוש (תניינא סימן ש"ה ס"כ) דעיקר האיסור ליכא אלא במצער בידיים אך מ"מ יש מצוה להציל בע"ח מן הצער בכל ענין, אלא שנסתפק אם מצוה זו מה"ת היא או מדרבנן.
ובספר אבן האזל כתב (פי"ג מהל׳ רוצח) דכיון שכתבו הראשונים דאיסור צבע"ח נדחה בכל דבר שיש בו צורך לאדם ותשמישיו הכא נמי אין מחוייב לטרוח טרחה גדולה למנוע צבע"ח, עי"ש.
ולכן אם קשה עליו הדבר לבודד את האם וזה גורם לו טרחה נראה שיש להקל .
אכן במראה מקום שציינתי כבר הביא את הנידון, כולל את השאילת יעבץ. גם הנודע ביהודה הובא בכמה תשובות באתר בענייני צעב"ח. אולם כאן אני ממש לא רואה כל סיבה שלא לשים את הדג בתא השרצה. איזה טרחה יש בזה?? אם זה נחשב לטרחה שאתה מצטט מהאבן האזל שצער בעלי חיים נדחה מפני צורך האדם. ואם כך, גם מפני טרחה גדולה. מתי לדעתכם יהיה איסור צער בעלי חיים?? לא יתכן שאדם ירכוש להנאתו דגי נוי, ולא יטפל בהם כנדרש בטענה שיש לו טרחה.
כעת מצאתי שאת הסברא שכתבתי שאם זה דרך העולם שנאכלים ונטרפים אין בזה צעב״ח אמרה מרן הגרש״ז אוירבך.( והובא בספר שמירת שבת כהלכתה פרק כז נח) וז״ל ״דכיון שהאדם אינו עושה שום מעשה וגם כך דרכן של דגים שהגדול בולע את הקטן אין בזה משום צעב״ח״
ולכן פסק שאין להוציא בשבת דגים קטנים מהאקוורים אף שהגדולים יאכלו אותם. ואף לשיטות שסוברות להתיר מוקצה במקום שיש צעב״ח כאן יהיה אסור וע״ש.
אמנם, עדיין יתכן שיש הבדל בין לשים אותם לכתחילה לטרף לגדולים לבין להוציא בשבת כדי להצילם.
שלום רב.
קראתי את הדיון הזה, וממנו עלתה לי שאלה.
בפינות חי, מגדלים תולעים, עכברים, חולדות, שרקנים, ארנבות, תרנגולים, נחשים ולטאות גדולות.
תולעים וגוקים מוגשים כאוכל ללטאות הקטנות. עכברים בני יומם ניתנים כאוכל לנחשים קטנים. ארנבות, שרקנים ותרנגולים ניתנים כאוכל לנחשים גדולים.
יש פינות חי שלפני ההאכלה נותנים מכה בראש לאוכל אותו הם מכניסים לכלוב. ויש שמכניסים אותו חי להאכל.
האם הדבר מותר??
להכניס חי נראה לי צער בעלי חיים, להרוג ולהגיש ודאי מותר, ראשית המתה אינה נחשבת צער, שנית יש בזה צורך לאדם.
בס"ד
שלום וברכה !
שאלה נשאלתי האם מותר לדוג דגים לשם הנאה בלבד ולאחר מכן להחזירם למים בעניין שפוצע אותם ולכאורה התשובה נגזרת מהדיון דלעייל אלא שנפשי בשאלתי הלכה למעשה מהי וכיצד יש לנהוג דלכאורה צער הדגים ניכר לעין שכלו של כל דייג מתחיל ?!
זה אכן תלוי בנדון לעיל, אבל בכלל ידועים דברי הנודע ביהודה שהתבטא בחריפות רבה כנגד העוסקים בציד לשם הנאה, זה אינו מתאים לתכונתו של יהודי לפצוע או להרוג בעלי חיים לשם הנאה.
בס"ד
שמעתי הוראה מהגרי"ש אלישיב זצ"ל שהיה פשוט לו לאסור לדוג דגים לשם הנאה משופ צב"ח
השאר תגובה