שלום וברכה!
על גג הבנין שלנו הותקנו רשתות לפני שנים בתוך מסגרות של עץ כבד, למנוע כניסת יונים לרווחים שיש בין שני אגפי הבנין. המסגרות תפוסים מצד אחד של הקיר ע"י ברגים וצירים שמחזיקים אותום. לצד שני של קיר מגביל שהמסגרות נסמכות על קרש שתפוס לקיר.
ברווחים הללו יש מרפסות סוכה – חדרים שימושים לכל דבר- מדורגות, המקורות בסגירות אלומיניום ופלסטיק. סוכות אלו שייכות לדירות בבנין.
כתוצאה מהצטברות השלג על גבי הרשתות, הרשתות קרסו אך הן עצמן נשארו תלויות למעלה, אלא שהשלג הרב שהצטבר עליהן, הוא זה שנפל למטה בכמות גדולה בבת אחת ומגובה של כמה קומות וריסק את הגגות של הסוכות. וחוץ מהנזק הכבד שנגרם לגגות, כתוצאה מכך גם חדר רטיבות והזיקה קשות לסוכה -צבע, רטיבות של פריטים שהיו בחדר וכו'.
לתשומת לבכם:
א. המסגרת הכבדה שמחזיקה את הרשתות נבנתה מבלי הגשת בקשה מוועד הבית בצורה רשמית -אסיפת דיירים והצבעתם – כפי שהחוק מחייב.
ב. כל המבנה הזה נעשה מבלי יעוץ של מהנדס, והסכמתו בכתב שהמבנה הנ"ל תקין ע"פ החוק.
ג. וכן בתקופה האחרונה המסגרת שמחזיקה את הרשתות תוקנה בצורה של 'סמוך יהיה בסדר' והוחזרה למקומו, אע"פ שהדייר שדאג לסדר את התיקון התבקש כמה וכמה פעמים שהתיקון יתבצע בשיתוף מלא של מהנדס ובהסכמתו בכתב, והוא לא עשה את זה!
השאלות הם:
א. האם ועד הבית חייב בתשלום הנזק שנגרם כולל תיקון הגג צביעה וכו'. או הדיירים שניזוקו צריכים לספוג את הנזק?
ב. האם אנחנו פוסקים במצב כזה שדינא דמלכותא דינא, או פוסקים ע"פ דיני התורה.
ג. הדיירים שגרים מתחת למבנה שתוקן חוששים מאד מכל המבנה הנ"ל שמא הוא יפול על ראשם – ילדים ישנים בחדר שמעל ראשם נמצא כל המבנה הנ"ל – , אע"פ שבעל המקצוע שתיקן אמר שזה בסדר. האם הם רשאים לפרק את המסגרת הנ"ל, עד לאחר אישור של מהנדס מוסמך שכל המבנה הזה הוא תיקני ע"פ החוק.
בברכה
תשובה:
שלום רב,
א. הדיירים שניזוקו צריכים לספוג את הנזק.
ב. כאשר מדובר בחיוב על פי התקנון המצוי או על פי חוק בתים משותפים (כיום: פרק בתים משותפים בחוק המקרקעין), החוק קובע בדרך כלל. כאשר מדובר בחיוב הנובע לפי פקודת הנזיקין, דין תורה קובע.
ג. קשה להתיר לקום ולעשות מעשה, כאשר מדובר בחשש נזק בלבד. יש להחתים שליש מהדיירים על רצונם לקיים אסיפת דיירים לדון בנושא זה ולפעול לפי דעת הרוב. אם דעת הרוב לא תהיה מקובלת עליכם, יש לפנות לבית דין.
מקורות:
א. השלג דאשתקד היה מקרה נדיר מאוד (ניתן לראות סקירה של הרשות המטאורולוגי על האירוע כאן). ובוודאי שאינו יכול להגיע לגדר "אבנו, סכינו ומשאו שהניחם בראש גגו ונפלו ברוח מצויה". עיין שו"ע חו"מ סי' תיא סעיף ב ועיין בתשובה ובתגובות כאן.
ב. בשותפים מנהג המדינה קובע כמבואר במשנה בתחילת ב"ב. לעניין תוקף התקנון המצוי עיין בעלון המשפט גליון 47 עמוד 6.
ג. הצורך בהחתמת שליש מהדיירים לקיום אסיפה שלא מן המניין הוא ע"פ התקנון המצוי סעיף 6.
